כך או אחרת, רשימת הדרישות שכץ וראבילו הניחו בפני אנשי ישר! הייתה מופלאה:
את נאום בר-אילן נשא נתניהו ומי שחתום על מתווה השלום הנוכחי בעזה (מועצת השלום), שבו נקודה מספר 19 קובעת "נתיב אמין למדינה פלסטינית", זה נתניהו. העיקר שהוא דורש התחייבות מכל האחרים. טוב שהוא לא דורש הצהרת נאמנות אישית, כמו שדרש מראשי המוסד והשב"כ שמינה לאורך הקריירה.
תפסיקו לשחק בכיסאות
לסיכום הפרק הזה: את נתניהו חייבים להוציא מלשכת ראש הממשלה. יעלה כמה שיעלה. הנ"ל מסכן את החלום הציוני בכל דקה שהוא שם. שמו רעיל ברחבי העולם, מהודו עד כוש (חוץ ממיקרונזיה וסומלילנד). הוא ניגוד אינטרסים מהלך, מוקף בסביבה מטורללת או רקובה או גם וגם. בימים אלה הוא מנסה לשכנע את הנשיא טראמפ לצאת לסיבוב נוסף באיראן. במערכת הביטחון סבורים שאין שום דחיפות מיידית לסיבוב נוסף עכשיו. הם שכחו שאצל נתניהו האינטרס הראשון הוא האישי. רק אחר כך מגיע, אם בכלל, האינטרס הלאומי.
כדאי שתתעשתו. הקופה במרכז השולחן, שעליו אתם משחקים עכשיו פוקר, היא לא הכסף שלכם, היא החיים שלנו. כולכם יודעים מה פירוש המשך שלטון נתניהו. כל אחד מכם אמר במהלך הקמפיין, בשפתו, עד כמה זה מסוכן. הגיע הזמן שתפסיקו את המשחקים הילדותיים, את כיפופי הידיים ואת גניבות ההצגה. אין כאן הצגה, יש כאן מדינה. הלוואי שהיה ביניכם מבוגר אחראי שיעשה קצת סדר, יקבע סדרי עדיפויות ויתחיל את המאמץ מחדש, הפעם בראש חץ אחד, אבל אין. יאיר לפיד, שכבר היה ראש ממשלה, נטול מנופים פוליטיים. לקראת סיום כתיבת הטור הזה, פרסם לפיד הודעה קצרה ותכליתית ממנה ניתן להבין שהוא נמצא הרבה יותר קרוב לגישת איזנקוט, מאשר לגישת שותפו למפלגה, בנט. המשך יבוא, כנראה.
מי שזכה בהנהגת הגוש הוא גדי איזנקוט. אז הגיע הזמן שאיזנקוט יקים גוף הנהגה משותף ויוביל אותו, כשכל חבריו מתיישרים. אפשר להתווכח בתוך החדר, אבל ברגע שנופלת החלטה, מבצעים אותה. לא יהיה מקצה שיפורים.
ועוד משהו: תפסיקו לפחד. לא ממכונת הרעל, ולא בכלל. אם לא תהיה ברירה, תשביעו ממשלה בתמיכת הערבים מבחוץ, אחרי שתמצו את אופציית האחדות. נתניהו יפעיל את מכונת הרעל? שיפעיל. כמי שהמכונה הזו חורשת על גבו כבר עשור או שניים, אני מעיד: לא מתים מזה (בינתיים).
בואו נעשה סדר: אף אחד לא ניצח בבחירות האלה, אבל בנימין נתניהו הפסיד בהן. הוא היחיד שלא יכול להקים ממשלה. הציבור בישראל מחולק לארבעה שבטים: ימין ביביסטים עם 40 מנדטים, ימין-מרכז-שמאל ליברלי עם 48 מנדטים, חרדים (לא ציונים) עם 13 מנדטים וערבים עם 19 מנדטים. זו המפה המעודכנת. אנחנו השבט הגדול ביותר. כדי לקחת את השלטון אנחנו צריכים לצרף עוד שבט אחד. החרדים, הליכוד (בלי איתמר בן גביר) או הערבים (מבחוץ).
מי שקבע שממשלה בתמיכת הערבים מבחוץ זה פשע נגד האנושות, הציונות וההסתדרות, הוא מהנדס תודעה. באופציה הזו אין שום הסכם קואליציוני עם המפלגות הערביות. נאדה. הם גם לא מקבלים תפקידים בממשלה. הם בחוץ. אאוט. אז ממה מפחדים? שהממשלה תיפול? אדרבה, שתיפול. זה יתרון מבחינת גוש נתניהו. ממשלה לא יציבה, שבירה, תתכבדו ותפילו אותה. ממה עוד מפחדים? שהממשלה לא תצא למלחמה? אני קורא תיגר על הפחד הזה. כי אם יהיה צורך לצאת למלחמה, אני מקווה שהליכוד וספיחיו יצטרפו, או לפחות לא יפילו את הממשלה.
כך או אחרת, ממשלה צריך לשפוט על פי הרכבה ועל פי מעשיה. ממשלת מיעוט לא תכלול ערבים ותישפט רק על פי מעשים. ממשלת השינוי, שכן כללה ערבים (עבאס), שיפרה את מצבה של מדינת ישראל באופן בולט בכל המדדים, כולל מדד הביטחון. כזכור, הממשלה ההיא, עם רע״ם בתוך הקואליציה, תקפה פעמים רבות בעזה, יצאה למבצע צבאי בעזה וניהלה מבצע צבאי נרחב ביו״ש בו חוסל ארגון ״גוב האריות״. אלה עובדות, כל השאר תעמולה פשיסטית.