במסיבת עיתונאים משותפת עם יו"ר הכנסת , יולי אדלשטיין המבקר בגרמניה, ניסה לאמרט לחמוק מעיסוק בנושא, אולם אדלשטיין העלה את הנושא בהצהרתו.
"היה לנו דיון מעניין מאד על סימון המוצרים, שגרמניה התנגדה לו מלכתחילה, אבל האיחוד האירופי החליט לאמץ בכל זאת", אמר אדלשטיין והוסיף כי בשיחה עם עמיתו הגרמני עלתה השאלה האם ההחלטה נבעה מאנטישמיות. "לא הגענו להסכמה ולא הסכמנו גם על השאלה האם תהיה להחלטה השפעה הרסנית או שהיא בכל זאת תביא קצת טוב".
"אולי כעת הנשיא וחברי הבונדסטאג יבינו את הרגישות הישראלית לנושא", אמר יו"ר הכנסת.
לאמרט אמר כי החלטת האיחוד אמנם "אינה הכרחית ולא חכמה", אבל לא נובעת מאנטישמיות. "אנחנו צריכים להבין שהמצב בשטחים הכבושים מסובך בגלל החוק הבינלאומי", אמר. הוא הדגיש שגרמניה לא רק התנגדה להחלטה, אלא דחתה אותה.
כשנשאל האם העובדה שהאיחוד האירופי לא קרא לסימון מוצרים משטחים כבושים אחרים בעולם, כמו טיבט, חצי האי קרים או סהרה המערבית, היא אינדיקציה לאנטישמיות, אמר נשיא הפרלמנט הגרמני שהוא יכול להבין את הכעס הישראלי.
"גרמניה יכולה לדמיין חוק יותר טוב, אם הוא היה תקף לכל השטחים הכבושים", אמר, "בגלל שזה חוק המיועד רק נגד ישראל, אני חוזר ואומר שהוא אינו חכם במיוחד".
גם אליזבת מוטשמאן, חברת ועדת החוץ של הבונדסטאג, התייחסה לנושא ואמרה שלגרמניה אחריות מיוחדת כלפי ישראל, "אבל יש עמדה ביקורתית נגד ההתנחלויות". עם זאת, היא הבהירה שהיא נגד סימון המוצרים ושתקנה מצרכים ללא הבחנה מאין הם באו. לדבריה, גם שר החוץ של גרמניה, פרנק-וולטר שטיינמאייר, מתנגד לסימון המוצרים.
נתניהו הורה למשרד החוץ לקיים הערכה מחדש לגבי מעורבות מוסדות האיחוד האירופי בכל הקשור לתהליך המדיני עם הפלסטינים. עד להשלמת תהליך ההערכה מחדש, יושעו המגעים עם מוסדות האיחוד. במשרד החוץ הבהירו כי ישראל מקיימת מגעים מדיניים עם מדינות באירופה כגון גרמניה, בריטניה וצרפת - אך לא עם מוסדות האיחוד האירופי.
"כשזה נוגע לתהליך השלום במזרח התיכון, האיחוד האירופי ממשיך וימשיך לעבוד על כך עם הקוורטט ושותפינו בשני הצדדים, מכיוון ששלום במזרח התיכון הוא באינטרס של כל הקהילה הבינלאומית", הוסיפה הדוברת של שרת החוץ של האיחוד, פדריקה מוגריני.
התרעות פיקוד העורף