במכתב תיאר מאיר את את קבלת הפנים הקרה לה זכו מהשגרירים שנחכו בפגישה והאימה שלו שאף אחד לא עצר את נציג הרשות הפלסטינית, שכינה את רוצחה של דפנה כ"ילד חף מפשע שנאלף להיכלא בכלא ישראלי".
"אף אחד לא בא ללחוץ את ידינו. אף אחד לא התקשר או נפגש איתנו לאחר מכן, אף אחד לא כתב מכתב", כתב מאיר. "אפילו לא אתה, אדוני המזכ"ל, שישבת ראש הישיבה, לא פנית אלינו ולא שמת לב לפנינו המיוסרות".
"האם האו"ם שואף להיות רלוונטי, כשאין בו טיפת אנושיות בסיסית?", תהה הבעל השכול במכתבו, "האם גוף כזה מסוגל למנוע שנאה, עוינות ואי שוויון?".
לדברי מאיר, גם אם מזכ"ל האו"ם לא אוהב את העבודה שהוא גר בהתנחלות, חשוב שידע ששכניו הפלסטיניים שלחו ניחומים ואפילו הגיעו כדי לחלוק כבוד למשפחה. "שלום הוא תוצאה של בניית חיים משותפים, הכרה והערכה של אמונות משותפות, הכרה הדדית, סבלנות ואהבה אינסופייים", כתב.
לדבריו, סבלנות היא שתביא שלום, לא גינויים, סנקציות או חרמות.
מאיר קרא לבאן לא לשכוח את הקשר היהודי לארץ ישראל ולזכור ששורש הסכסוך נובע מפנאטיות דתית וחוסר הבנה. "עשה שנוכל לקדם בסבלנות את החיים המשותפים שלנו לשגשוג", הוסיף.
"אם אתה רוצה לעזור, אנא עזור לנו לבנות גשרים וקשרים בין אנשים, במקום גבולות וגדרות", סיים נתן מאיר את מכתבו למזכ"ל האו"ם.
התרעות פיקוד העורף