הכנת הצעת החוק הממשלתית החלה בשנת 2011 והיא הושלמה על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי. "זה יום עצמאות למדינתנו משום ש-60 חוקים עוד מימי המלך ג'ורג' האנגלי התבטלו ואנו מתחילים לעבוד עם חוק ישראלי שנותן הרבה מאוד כוח למערכות הביטחון כדי להלחם בטרור, יחד עם איזונים עדינים כדי שהכוח לא ינוצל לרעה", אמר הערב סלומינסקי.
במהלך הדיון טענה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון כי "מובן מאליו שהמאבק נגד טרור ופגיעה באזרחים בחפים מפשע הוא מאבק חשוב שאני תומכת בו, אבל גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק יהיה אפקטיבי ומוסרי". היא האשימה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי השתמש בטרור באורלנדו כדי לטעון שאסלאם הוא הסיבה היחידה לטרור. "הצעת החוק הזו מופרכת, מפספסת את הנקודה במקרה הטוב וגזענית וטוטליטרית במקרה הרע, ההצעה קובעת הגדרות גורפות ורחבות שיהפכו אנשים וארגונים שאין בינם לבין טרור דבר לטרוריסטים, כולל הארגונים המעטים שמספקים שירותים הומניטריים בשטחים ובעזה", אמרה גלאון.
לדבריה של יו"ר מרצ, "הצעת החוק הזאת נותנת לרשות המבצעת סמכויות לנקוט בחקירה תחת עינויים ואמצעי חקירה פסולים, ומבלי להעניק לחשודים הגנות בסיסיות. אמצעים כאלה מביאים להרשעת חפים מפשע". חברתה לסיעה ח"כ מיכל רוזין טענה כי "החוק הוא אחיזת עיניים. במרצחים הנתעבים משרונה - החוק לא יילחם". לדבריה, "הדרך להלחם בטרור היא לא רק בכרסום זכויות האדם והאזרח, יש אלטרנטיבות. עלינו לגדוע את המוטיבציה לעסוק בטרור ולפעול באפיק מדיני לצד הביטחוני. אנחנו שומעים את זה מראשי מערכת הביטחון השכם והערב, אך לצערי - הממשלה מסרבת להקשיב".
ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) אמרה כי "חוק המאבק בטרור הוא טרור בפני עצמו. כל אזרח יכול להיות נרדף פוטנציאלי של מדינת משטרה, מדינת שב"כ. החוק הופך אפילו את ההתנגדות המחשבתית והרעיונית לכיבוש לטרור". בתגובה קראה לעומתה ח"כ ענת ברקו (ליכוד) בערבית: "באתי, חיכיתי ואז חזרתי בגלל שלא באת והלכתי. או בקיצור - שום דבר לא השתנה", ורמזה לכך שח"כ זועבי חוזרת תמיד על אותם טיעונים.
התרעות פיקוד העורף