את הרקע להצעת החוק מספק, כאמור, ח"כ זחאלקה שבהיותו תלמיד כיתה י"ב בכפר קרע נעצר, הורשע ונשלח לשנתיים מאסר בשל מעורבותו בהתארגנות של אש"ף בכפר. לדברי ח"כ ברקו "מהרגע שבו חה"כ ג'מאל זחאלקה יצא משערי כלא דמון, בו הוא ישב במשך שנתיים בגין חברות בארגון טרור, ועד לרגע שבו הוא נבחר לכנסת – חלפו למעלה מ-25 שנה, אבל לא החוק הישראלי הוא זה שדרש ממנו להמתין כל השנים הללו. מבחינת החוק, לא הייתה מניעה מצדו של חה"כ זחאלקה להיבחר לכנסת כבר זמן רב לפני כן".
"מפתיע ככל שזה יישמע, מבחינת הזכות להיבחר לכנסת – החוק עד עכשיו אינו עושה כל הבחנה בין מי שהורשע בעברות פליליות רגילות לבין מי שהורשע בעברות טרור", מסבירה ח"כ ברקו. "הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שכן תעשה את ההבחנה הזו - מי שהורשע בעברה שהיא על רקע טרוריסטי - לא יוכל להיבחר לכנסת אלא אם חלפו 25 שנה מהיום שבו הוא סיים לרצות את עונש המאסר ובמהלך התקופה הזו לא הורשע או נעצר פעם נוספת על רקע טרוריסטי", אמרה.
לדבריה "מצד אחד, הזכות להיבחר היא זכות יסוד מן המעלה הראשונה. אך מצד שני, לחברה יש אינטרס ברור לסמל ביתר שאת את הפסול המובנה במעשה טרור ולהוקיע ציבורית באופן חריף במיוחד את מי שביצע אותו". יתרה מזו, הוסיפה ח"כ ברקו, " יש פה גם עניין עקרוני נוסף, לפיו מי שמבצע פעולת טרור הרי הוא פועל אידאולוגית נגד קיומה של המדינה או נגד שלום אזרחיה. לכן, עבורו שערי הכנסת צריכים להיות יותר כבדים מאשר עבור אנשים אחרים".
התרעות פיקוד העורף