כמו כן, תקציב הישיבות ב־2017 עלה לשיא של מיליארד ו־200 מיליון שקלים.
בחקיקה החברתית ניכר שיתוף פעולה מרשים בין מפלגות הקואליציה והאופוזיציה. מאבקו של ח”כ אילן גלאון (מרצ) למען הנכים אומנם טרם הסתיים, אבל שורה ארוכה אחרת של חוקים חברתיים זכתה לעבור, ובהם חוק הפללת לקוחות זנות, שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין ח”כ זהבה גלאון (מרצ) ובין ח”כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי); חוק שיקום נשים מוכות היוצאות ממקלטים, שיזמה ח”כ גלאון; חוק חינוך חינם לילדים חולים בגילי 3־4, שיזם ח”כ יוסי יונה; וכן נמנעה לעת עתה העלאת גיל הפרישה לנשים. חוק שכירות הוגנת של ח"כ סתיו שפיר עבר בקריאה שנייה ושלישית וקובע כי יציאה מחוזה שכירות מחייבת את השוכר בהודעה מוקדמת של 60 יום ואת המשכיר ב־90 יום, וכן קובע מהי דירה ראויה למגורים ומוריד מהשוכר את נטל עלות התיקונים.
חוק חברתי נוסף, שאמור לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית חוק מועצת הגיל הרך, שתפעל לגיבוש מדיניות כוללת בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה לילדים מגיל לידה ועד גיל 6, ובכלל זה יום לימודים ארוך. הקואליציה צפויה להסכים ולאשרו.
ח"כ יעל כהן פארן (מחנה ציוני) ניהלה מאבק עיקש בוועדת הכלכלה ואיגדה את כל הארגונים החברתיים נגד זיהום האוויר בחיפה, מה שתרם להחלטה להביא לפינוי מכל האמוניה.
בעקבות נפילתו של הטייקון אליעזר פישמן הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית להקצאת האשראי במשק והסדרי חוב. את הוועדה יזמו ח”כ איתן כבל (המחנה הציוני), שאף עומד בראשה, וח”כ גלאון.
אל מול שיתוף הפעולה בנושאים החברתיים ניסתה האופוזיציה לנהל קרב בלימה מול הצעות החוק מטעם הקואליציה שנתפסו בעיניה כאיום חריף על אופייה הדמוקרטי של ישראל.
הצעת חוק הלאום של ח”כ אבי דיכטר (ליכוד), שהיא אחת מהצעות החוק הבולטות והשנויות במחלוקת שבין הקואליציה לאופוזיציה, אושרה במהלך המושב בקריאה טרומית ואמורה היום לעלות להצבעה בקריאה ראשונה. ההצעה מבקשת להגדיר בחוק יסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לרבות סמלי המדינה, השפה הרשמית ומועדים שונים. לדברי גורמים שונים באופוזיציה מדובר בפגיעה אנושה לא רק במיעוט הערבי, אלא גם באזרחיה היהודים של המדינה. נוסף לחוק הלאום עברה בקריאה טרומית הצעת חוק ירושלים בירת ישראל של ח”כ מועלם, המשנה את הרוב הדרוש כדי לשנות את הסעיף הקובע את שטח העיר ואוסר על העברת סמכויות המתייחסות לתחום ירושלים לגורם זר מ־61 חברי כנסת ל־80 חברי כנסת.
"צביונה ואופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עמדו בסכנה לאורך כל התקופה", אומר יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג. "חברי סיעת המחנה הציוני הניחו חוקים חברתיים רבים, נלחמו בוועדות ובמליאות. התעמתנו מול הקואליציה והממשלה הימנית ביותר שידעה מדינת ישראל, נגד חוקים גזעניים וחוקים אנטי־דמוקרטיים שנועדו להחליש את בתי המשפט, להבדיל בין אזרחי המדינה ולקבוע עובדות שיקטינו את הסיכוי לסיום הסכסוך עם הפלסטינים ולקידום הסדר עמם. אני בטוח כי המושב הבא יהיה סוער באותה מידה וכי חברי הסיעה ימשיכו בעבודתם הנאמנה כאופוזיציה לוחמת עד לבחירות הבאות ולהחלפת שלטון נתניהו".
מי שרואה את הדברים מעט אחרת הוא יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד). לדבריו, "במושב הקיץ לקחתי על עצמי להביא חוקים שנעצרו בשלבי החקיקה השונים לסיום בקריאה שנייה ושלישית. חוקים רבים וטובים שלא קודמו הגיעו לידי סיום, כך שבמושב הזה הכנסת וועדותיה עבדו בצורה מקצועית ועניינית יותר ופחות ברמה המשברית של מאבקים סביב חוקים. עיתונאים רבים טענו כי מבחינתם המושב הזה היה פחות תקשורתי. אני דווקא גאה בכך שנעשתה עבודה מקצועית ועניינית של הליכי חקיקה לטובת אזרחי מדינת ישראל ופחות הצהרות וקמפיינים שאין מאחוריהם עשייה אמיתית. במרכז המושב עמד המתווה להעלאת קצבאות הנכות, שאותו הובלתי. באופן תקדימי כל הכנסת מכל סיעות הבית התאגדו וקראו ליישום מתווה טוב ונכון כדי שלאחר יותר מ־14 שנה שלא עודכנו יועלו קצבאות הנכות. ביקשתי מהממשלה לסיים את הליכי החקיקה הנוגעים לעניין כבר במושב החורף, כדי שהפעימה הראשונה של הקצבאות תתעדכן בינואר 2018. חשוב לי שהציבור יידע שהפגרה היא מישיבות המליאה בלבד. כלומר בתקופה זו ועדות הכנסת ממשיכות לעבוד וחברי הכנסת ממשיכים לשרת את הציבור, גם אם מליאת הכנסת לא מתכנסת".
מלבד ענייני החקיקה סערה הכנסת גם בשל התנהגותם של חלק מחבריה. ח"כ אורן חזן, למשל, הורחק מהמליאה לאחר שניגש ליו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה והגיש לו טורטית, חטיף השוקולד ש"שבר" את שביתת הרעב של רב המרצחים מרואן ברגותי בכלא; ועדת האתיקה של הכנסת רשמה הערה לח"כ שפיר בעקבות ויכוח שהתגלע בינה לבין ח"כ חזן במליאת הכנסת, כשבציוץ בטוויטר כינתה אותו "סרסור".
ולסיכום: שתי קובלנות הוגשו לוועדת האתיקה נגד ח”כ אורן חזן (ליכוד) ושתיים הוגשו מטעמו: נגד ח”כ שפיר ונגד ח”כ מסעוד גנאים, אחמד טיבי ואיימן עודה (הרשימה המשותפת). קובלנה נוספת הוגשה נגד ח”כ מיקי מכלוף זוהר (ליכוד) בנושא ניגוד עניינים בתפקידו כיושב ראש ועדה לשוויון חברתי וצדק חלוקתי.
התרעות פיקוד העורף