השופט הוסיף כי "אלו דברים שאיש לא העיז לעשות. מאז ומתמיד הייתה ביקורת על השאלה האם בג"ץ מוסמך להתערב בפעולות הרשות המחוקקת, כשהיא מחוקקת חוקים אנטי חוקתיים, ובפעולות של הרשות המבצעת כשהיא מבצעת מעשים שאינם עומדים במבחני המידתיות והסבירות. חוק עוקף בג"ץ יוביל לתחנה האחרונה של הדמוקרטיה. התפקיד של הכנסת הוא לחוקק והתפקיד של הרשות המבצעת הוא לבצע כשהתפקיד של הרשות השופטת היא לבקר גם את זה וגם את זה.
"אני מודאג", הוסיף: "היו זמנים בהם הייתי פחות מודאג אך היום ישנם הרבה פחות סיבות להיות אופטימי. אני חושב שהרבה מאוד אנשים במדינת ישראל מודאגים כמוני מדברים הזויים כאלה. אין שום סיבה במדינת ישראל שלכנסת תהיה סעיף התגברות על בג"ץ". כשנשאל איזה רוב בכנסת יהיה מקובל עליו על מנת לאשר את סעיף ההתגברות על בג"ץ השיב: "לדעתי יש צורך בשני שליש מחברי הכנסת (כ-80 חברי כנסת) לפחות. זה עדיף על 61 חברי כנסת שפועלים לפי המשמעת הקואליציונית. החוק החדש של שרת המשפטים לא מתקבל על הדעת כי הוא מרוקן מתוכן את הסמכות של בית המשפט להתערב בפעולות הממשלה והכנסת".
ניסים משעל התייחס לדבריו: "השרים רוצים ליזום חקיקה שתעקוף את בג"ץ בנושא גירוש הפליטים בלבד". "זהו רעיון רע", טען אליהו מצא: "פעולת הגירוש הזו צריכה להיות תקינה מבחינת אמות המידה של המדינה הדמוקרטית. אם היא פעולה פסולה תפקידו של בג"ץ להתערב בה. הרעיון לבצע התגברות בנושא ספציפי הוא רעיון רע כי היום זה נושא המסתננים ומחר זה יכול להיות נושא אחר. הממשלה אכן יכולה לחוקק חוק עוקף בג"ץ אך אני מניח שבג"ץ יתערב גם בחוק הזה. גם החוק העוקף יכול להיות לא חוקתי. תולים עלינו את האחריות על השגיאות וטעויות של הממשלה הזו, הרעיון הזה הוא מטומטם. היותו של ראש הממשלה מצוי במצוקה של חקירות קשות משפיעה כנראה על התנהלותו גם בפרשה הזו".
על זיכויו של אלון חסן והטענות שגם ראש הממשלה יזוכה מעונשו השיב: "כל פרשה נידונה לגופה, אני מכיר מעט מאוד את עניינו של אלון חסן אך אם שופט בית המשפט המחוזי וזיכה את אלון חסן אז כנראה שהוא עשה זאת ביושר. אני יוצא מתוך הנחה שידונו בעניינו של נתניהו כמו בכל עניין, יבדקו את הראיות ויבדקו אם הוא אשם או לא".
התרעות פיקוד העורף