בנוסף, כך נטען, החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת, אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה, מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך את אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה.
"החוק הבין לאומי חייב להישאר מחוץ לדיון", קבע עו"ד ארנון, שהסביר: "השופטים כפופים למדינת ישראל ולחוקיה ולא לדין הבין לאומי. אם השופטים יפסלו את החוק בגלל הדין הבין לאומי, הם ימעלו בתפקידם. אם בג"ץ יתערב ויפסול את החוק, בג"ץ יהיה חייב להתערב גם בירושלים המזרחית וגם ברמת הגולן. כי מבחינת הדין הבין לאומי אין הבדל בין יהודה ושומרון לירושלים ולרמת הגולן".
לדבריו, "החוק מבטא לקיחת אחריות שלטונית. יהודה ושומרון בפרק זמן של 15-20 שנה, בשל סיטואציה מורכבת, המדינה דיברה לפחות בשתי קולות. מצד אחד סייעה הרחבה של התיישבות למרות שהפעולות האלה היו נגועות בפגמים של אי חוקתיות כזו או אחרת. הדברים הביאו לאבסורד כמו של הפצוע הקשה יהודה הישראלי".
נציג היועץ המשפטי לממשלה אמר במהלך הדיון כי "אין שום איזון בחוק הזה. חוק ההסדרה מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין חשש של הריסה משמעותית וותיקה. לא ייהרסו בתים מלפני 40 שנה. אין חשש של הרס של אלפי בתים, לכן תכלית החוק שגויה ולא מידתית".
התרעות פיקוד העורף