לאחר חקיקת החוק, התכוונו בממשלה לשלוח לבג"ץ בקשת השלמת טיעון, ובו לטעון כי מאזן הכוחות השתנה בעקבות חקיקת חוק הלאום לטובת תושבי ההתנחלויות. בממשלה ראו בסעיף 7 לחוק-יסוד הלאום, חיזוק משמעותי לטובת חוק ההסדרה. סעיף 7 אומר כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
עו"ד הראל ארנון, שמיצג את עמדת הממשלה בבג"ץ בעקבות סירובו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לייצג את הממשלה בנושא, הסכים בדיונים הפנימיים כי יש משמעות גדולה לחוק יסוד הלאום. "עד עכשיו הדיון היה על זכויות הפרט של המתיישבים מול זכויות הפרט של הטוענים לבעלות על הקרקע", אמר עו"ד ארנון. "חוק יסוד הלאום אומר שאין כאן רק מחלוקת בין אנשים פרטיים. החוק אומר שהמדינה רואה ערך לאומי בהתיישבות יהודית ותפעל לקדם את הערך הזה".
אולם בסופו של דבר, החליטה הממשלה שלא להגיש את השלמת הטיעון. גורם הבקי בפרטים אומר ל"מעריב און-ליין" כי למרות שברור שסעיף 7 לחוק יסוד הלאום מחזק את הבסיס החוקתי של חוק ההסדרה, הוחלט לזנוח את הכיוון. "אין ספק שחוק הלאום מחזק את הטענה של הממשלה, אך בהרכב הנוכחי שדן בעתירה, הסיכוי החוק ההסדרה לא ייפסל, הוא קלוש גם אם נשתמש בחוק יסוד הלאום. לכן החלטנו לא לשלוף את הטיעון הזה. לא רצינו לתת פתחון פה לטענה שכל מטרת חקיקת חוק יסוד הלאום הייתה כדי להכשיר את חוק ההסדרה ואת ההתנחלויות".
התרעות פיקוד העורף