נתניהו לא מכחיש את טענתו של ישי, שפחות משבועיים לפני הבחירות הודיע כי מפלגת יחד בראשותו לא תתמודד במרוץ לכנסת, ובמקום זאת הוא יתמוך בסיעת יהדות התורה החרדית-אשכנזית, ולא ברשימת ש"ס שבראשותו של אריה דרעי יריבו.
יהדות התורה אכן קיבלה שמונה מנדטים בבחירות, אך ראש הממשלה ייאלץ לבחור ככל הנראה בין ישי שמילא אחר התנאי, לבין יריבו דרעי, שמפלגתו ש"ס קיבלה מספר זהה של מנדטים.
בבג"ץ הסבירו "כי ההתערבות בשיקול דעתו של הנשיא במילוי תפקידיו היא מצומצמת מאוד, זאת על רקע מעמדו הייחודי והסמליות המיוחדת הגלומה במוסד הנשיאות והעומד בראשו. העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בהחלטתו של נשיא המדינה". עוד נכתב בהחלטת בג"ץ כי "הלכה למעשה, עמדת העותרים היא שעל נשיא המדינה הייתה מוטלת חובה להתעלם מתוצאות הבחירות, מהמלצות ראשי הסיעות ולקבוע כי מר בנימין נתניהו פסול מלשמש כראש ממשלה בשל כתב החשדות החמור התלוי נגדו. עמדה זו של העותרים לא ניתן לקבל. היא אינה תואמת את אופיו של מוסד הנשיאות, אינה מתיישבת עם תפקידו של נשיא המדינה בתהליך הרכבת הממשלה ואינה עולה בקנה אחד עם המידע על פיו נדרש נשיא המדינה לגבש את הכרעתו".
כמו כן נכתב, כי "אין חולק כי הנשיא קיים אחר הוראות החוק, נפגש עם ראשי הסיעות, הפעיל את שיקול דעתו, והטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שסבר כי סיכוייו להרכיב את הממשלה הם הגבוהים ביותר. בכך מימש כהלכה את הסמכות שניתנה לו, ולא ראינו לא טעם ולא סיבה כי נתערב בה.
התרעות פיקוד העורף