לאורך הקריירה שלו היה אילן גילאון, שהלך אתמול לעולמו בגיל 65, ידוע לא רק כפוליטיקאי וחבר כנסת ותיק מטעם מרצ אלא גם כפעיל חברתי בלתי נלאה שהיה שותף לעבודתם של ארגונים חברתיים רבים ולקח חלק בלא מעט מאבקים. בין מאבקיו הבולטים היה זה למען קידום זכויות הנכים.
אילן גילאון ז"ל היה מעמודי התווך של קידום זכויות הנכים בישראל", אומר שלמה (מומו) נקוה, יו"ר ארגון נכי ישראל ולוחם למען זכויות אנשים עם מוגבלות בישראל. "הוא לחם כארי בוועדות ונתן לנו את הבמה שהיינו זקוקים לה. אם לא היה אילן, לא יכולנו להביע את כל המחאה שלנו בוועדות. הוא היה נלחם כמו אריה בשבילנו. אני מכיר אותו 23 שנים, מהיום שיצאתי להוביל את מאבק הנכים.
האיש הראשון שפתח לי את הדלת בכנסת היה אילן גילאון. הוא אמר לי: 'מומו, החדר שלי זה החדר שלך, תעשה בו מה שאתה צריך, טלפונים, פקסים, מקלחת, זה הבית שלך'. נרקמה בינינו חברות, זה הפך גם לחיבור בין משפחות. הייתה לו גם חברות עמוקה עם משה בסעד, המנכ"ל של ארגון נכי ישראל. המשפחה של משה מגדלת ענבים במושב בית חשמונאי, ואילן היה מכין ריבות מהענבים האלה".
"גם בחוק הנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) הוא היה איתי, על חוק פיצוי לנכי פוליו הוא לחם כמו אריה, ויש עוד המון תקנות נוספות שאי אפשר לספור אותן בכלל. כמו כן, ייאמר לזכותו שלכל מאבק אילן הגיע פיזית, בלי כותרות, בלי שלטים של מרצ. הוא בא להיות אחד הלוחמים, היה איתנו בבוקר ובשעות הקטנות של הלילה".
"חוץ מתקנות הנגישות, הוא קידם גם תקנות הקשורות בנגישות קוגניטיבית, ולא רק פיזית, למשל פישוט לשוני במסמכים מסוימים. אילן היה מאוד קשוב, תמיד סייע ועזר לנו בדברים שרצינו לקדם, והוא עשה את זה תמיד עם הומור. עוד דבר גדול שהוא כל הזמן קידם היה העלאת קצבאות הנכות. הוא גם היה מגיע לכאן כשהיינו עושים את מדד ההכללה של אקים, שבוחן את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. הוא הגיע לאירועים, השתתף בדיונים של התוצאות של המדד, היה חבר ותיק וחבר אמת של אקים".
"הוא ידע על מה להסתכל במקומות, ידע לזהות הפרת זכויות אדם, היה מתעמת במקום - למרות שזה לא נעים - עם המנהלים של המוסדות האלה. הייתי אומרת לו שיש מקרה כזה וכזה, והיינו מגיעים יחד לביקור פתע. המוטו של אילן היה שהוא בודק את המקום לפי הפרמטרים של איכות החיים שלו. הוא היה נשכב על המיטה. אם המיטה הייתה נעימה לו, אם החדר נעים לו - סימן שאפשר לחיות שם. אם לא - אז הוא היה נכנס במנהל, היה אומר לו: 'איך אפשר לחיות ככה?'. אילן גם היה מדבר עם דיירים, והיה אפילו מצליח להגיע לדיירים הכי לא ורבליים, הכי מאתגרים. כולם היו נפתחים בפניו, כולם דיברו איתו, כולם פתחו בפניו את החיים שלהם".
"אילן היה חבר יקר וידיד אמת של המרכז לעיוור בישראל בכנסת", אומרת גם מירב גילי הירש, לשעבר סמנכ"ל במרכז לעיוור בישראל. "בכל נושא שהיה קשור לקידום זכויותיהם של ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, דלתו של אילן הייתה תמיד פתוחה והוא תמיד התייצב לסייע: החל מהצטרפות להצעות חוק, קידום ושינוי חקיקה, הצטרפות לבקשות לקיום דיון מהיר בנושאים שעל סדר היום, הגעה והשתתפות בוועדות שעסקו בענייני ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות הראייה ובכל נושא ופעילות שנועדו לקדם את זכויותיהם".
"אילן היה אדם יוצא דופן עם לב ענק, שחקן נשמה ולוחם צדק שעשה לילות כימים על מנת לשרת את הציבור הישראלי בכלל ואת אוכלוסיות האנשים עם מוגבלות בפרט. אנו מרכינים ראש על לכתו של האיש הענק הזה שפטירתו הינה אובדן עצום לחברה הישראלית כולה".
התרעות פיקוד העורף