בפתח הדיון, הבהיר השופט סולברג כי "לא העניין הפרסונלי עומד על הפרק. מדובר בעניין עקרוני, האם ניתן לקיים מינויים כאלה בתקופת בחירות". עו״ד ענר הלמן, ראש מחלקת בגצ״ים במשרד המשפטים, טען בשם היועצת המשפטית לממשלה כי ״יש קושי משפטי במינוי אד הוק. הוצגו בפני השרים הטענות שעלו בעתירה והם החליטו להשאיר את מצב הדברים כך".
"אנחנו לא יכולים להעביר כל שבר לממשלה עצמה כי אם כל כל דבר יקח חודש. אבל כמו שציינו בדיון הקודם ההצעה הגיעה לפתחו של ראש הממשלה", ציין הלמן.
בהמשך, שאלה השופטת וילנר מה כל כך מיוחד במינויו של מזוז שצריך לחרוג מהנוהל. השופטת רות רונן אמרה: "חסרה לממשלה הבחינה של האלטרנטיבה של מינוי קצר, כדי לקבל החלטה מושכלת היא צריכה לדעת את האפשרויות כדי להפעיל שיקול דעת".
הלמן הסביר כי מדובר בוועדה מיוחדת שעוסקת בטוהר מידות ויכולה לכאורה למנוע מהשר את מבוקשו. השופטת רונן בתגובה: "יכל מי שהחליט בשבוע שעבר לדחות את ההצעה לקבל הצעה סבירה שתפתור את הבעיה נקודות אבל בחר לדחות את ההצעה".
"ברגע שיש כבר מועמדים ויש מועמד של שר הביטחון שהשר רוצה אותו זה בעייתי", השיב הלמן. בתגובה אמר השופט סולברג: "עדיף שממשלה זמנית תכבול ידיה של שתי ממשלות נוספות ולא נפתור פה בעיה נקודתית?".
בניסיון למצוא פשרה בין הצדדים, הציע בית המשפט מתווה שלפיו יבוטל מינויו של מזוז, השופט בדימוס, לכהונת היו"ר למשך שמונה שנים והוא יכהן רק לצורך בחינת מועמדותו של הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל. בתגובה טענה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה כי היא מתנגדת לצעד זה, מכיוון "שהדבר יהיה בבחינת פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".
התרעות פיקוד העורף