פקחי רשות הטבע והגנים זכו במפגש מפתיע עם כריש ממין כריש לוויתן בגודל כארבעה מטרים בחוף הצפוני במפרץ אילת במסגרת סיור פיקוח ימי. הכריש שנראה במצב טוב, מגיע לקרבת החוף במפרץ אילת מדי פעם בחיפוש אחר מזון. במפגש כזה מומלץ לאפשר לו לנוע בחופשיות ולא לגעת בו. כמו כן, חל איסור לפגוע בו עם כלי שייט. כרישי הלוויתן מוגנים בישראל ונמצאים בסכנת הכחדה עולמית, והם נחשבים לדג הגדול ביותר בעולם ושאינו מסוכן לאדם.
ברשות הטבע והגנים מבהירים כי מדובר בערך טבע מוגן. כריש הלוויתן הוגדר גם בספר האדום של IUCN – האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע כמין בסכנת הכחדה, כלומר, בסיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע. הפרט הגדול ביותר שנתפס אי פעם ונמדד בצורה מדויקת היה באורך של 12.65 מטר ובמשקל של מעל 21.5 טון. טענות לגבי פרטים גדולים יותר שנצפו אינן מבוססות מבחינה מדעית.
למרות גודלו, כריש זה אינו נחשב למסוכן לבני אדם, וצוללים רבים נוהגים ללוותו ואף להיצמד אליו תוך כדי תנועה. הכריש הלווייתני נצפה לעתים קרובות בפיליפינים, בחופי תאילנד, באיים המלדיביים, במערב אוסטרליה, באיי גלאפגוס ואף בים-סוף. הוא ניצוד לעיתים כחלק מדיג מסחרי או חובבני, לרוב במקומות בהם הוא מתקבץ באופן עונתי. גודל האוכלוסייה נמצא כיום בירידה, ומצב השימור שלו מוגדר כיום על ידי ה-IUCN כמין בסכנת הכחדה.
מין הכריש הלווייתני זוהה לראשונה באפריל 1828, לאחר שפרט בגודל של 4.6 מטרים ניצוד בעזרת צלצל בטייבל ביי שבדרום אפריקה. מאוחר יותר הוא תואר על ידי זואולוג בשם אנדרו סמית', רופא צבאי שהיה מסופח לחיילים בריטיים שהוצבו בקייפטאון. הוא המשיך ופרסם תיאור מפורט יותר של אותו הפרט ב-1849. שמו של הדג, "כריש לווייתני", נובע מהפיזיולוגיה שלו – דג זה הוא כריש שגודלו כגודל לווייתן ושמשתמש בטכניקת אכילה דומה לזו של הלווייתן – סינון המזון מתוך המים.