בשנת 1971, במהלך המשימה של אפולו 14, הוטסו כ-500 זרעים לחלל, במטרה לבחון את השפעותיו עליהם. עם חזרת הצוות ארצה הוחלט להטמין בקרקע עשרות מהזרעים - שנבחרו מבין סוגים שונים, ובהם אורן, שקמה, סקויה ומסטיק מתוק, וכונו "עצי הירח". בימים אלו, כ-50 שנה לאחר מכן, נקראו אזרחי בריטניה לסייע בחיפושים אחר 15 עצים כאלו, אשר נשתלו ברחבי הממלכה אולם עקבותיהם אבדו במהלך השנים.
לא ברור מהם הסיכויים לאתר את העצים, וזאת בשל העובדה שהם יכולים להיות בכל מקום, כולל בגינות השייכות לבתים פרטים. הזרעים נאטמו באותה העת בשקיות ניילון קטנות ואוחסנו בתוך מכל מתכת, שאותו נשא האסטרונאוט של נאס"א, סטיוארט רוזה. לאחר נחיתתו בארץ, רוב העצים ניטעו ברחבי ארה"ב ואחרים פוזרו במדינות שונות, ובהן בריטניה, ברזיל, איטליה ושווייץ.
חלק מהזרעים נשתלו בסביבת הבית הלבן ובבניין הקפיטול שבוושינגטון, באוניברסיטאות, בתי ספר וגנים בוטניים ובמרכזי נאס"א השונים. נאס"א הפקידה את הטיפול בזרעים בידי שירות היערות האמריקאי, ששמר עליהם עד שהם נבטו, אולם חלקם נטמנו בקרקע רק שנים ארוכות לאחר המשימה. כיום ישנם כ-60 עצי ירח בלבד המצויים על פני כדור הארץ, ולמרות ייחודם, המדענים לא צפו בהבדל ניכר בין עצי הירח ל"עצים רגילים". בשל חשיבות העניין, מדענים בריטים מהאגודה המלכותית לאסטרונומיה (RAS) וסוכנות החלל הבריטית ביקשו מהציבור לסייע בחיפושים
התרעות פיקוד העורף