"מסכים עלולים לשבש או לעקור אינטראקציות עם מטפלים ולהגביל הזדמנויות לחילופי דברים מילוליים, מה שעלול לפגוע בתקשורת ובמיומנויות החברתיות", הוסיף נאגאטה. "כאשר לשימוש במסכים אין מרכיב אינטראקטיבי או פיסי, ילדים נמצאים במצב ישיבה וייתכן שלא יוכלו לתרגל את המוטוריקה הגסה שלהם".
המחקר נערך בקרב למעלה מ-7,000 ילדים בין יולי 2013 למרץ 2017 ומדד לכמה זמן מסך נחשפו פעוטות בני שנה. בנוסף, החוקרים בדקו מאוחר יותר כיצד הילדים ביצעו כמה מבחנים התפתחותיים בגילים שנתיים וארבע שנים. נמצא כי ילדים עד גיל שנתיים שנחשפו לכארבע שעות של זמן מסך ביום, היו בסיכון גבוה עד פי שלושה לחוות עיכוב התפתחותי, תקשורתי ואי יכולת לפתור בעיות.
ילדים שנחשפו ללמעלה מארבע שעות של זמן מסך היו בסבירות גבוהה פי כמעט חמישה לסבול ממיומנויות תקשורת לא מפותחות, בסיכון גבוה פי שניים לכישורים אישיים וחברתיים לא מפותחים וכמעט פי שניים ללקות בהפרעה התפתחותית בקואורדינציה. בילדים עד גיל ארבע, הבעיות בתקשורת ובעיכוב ההתפתחותי היו ברורות, כך על פי החוקרים.
המחקר גם חשף כי אימהות לילדים עם רמות גבוהות יותר של זמן מסך, היו אימהות צעירות יחסית ולעתים קרובות אף אימהות בפעם הראשונה, בעלות הכנסה נמוכה יותר, רמות השכלה נמוכות ובעלות סיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לאחר הלידה.
"לא כל זמן מסך הוא שלילי, למשל צפייה בתוכניות חינוכיות או שיחות וידאו עם בני משפחה, אינן זהות לצפייה פאסיבית בסרטוני טיקטוק בקצב מהיר", אמר הפרופסור. "כמו כן, נתוני זמן המסך נאספו בתחילת 2013, ומאז ישנן טכנולוגיות ואפליקציות חדשות שהילדים שלנו עשויים להיחשף אליהן בשנת 2023. כדאי לעקוב אחר התכנים אליהם נחשפים הילדים", סיכם.
התרעות פיקוד העורף