״אני בהחלט לא בחורה שבדרך כלל היית רואה במועדון חשפנות. אני באה ממשפחה נהדרת. גדלתי עם הרבה מוסר נוצרי. יש לי בעל, יש לי עבודה״, אמרה ברי.
ברי החליטה לשתף פעולה עם הכתבה אך ורק בתנאי של אנונימיות, שכן היא מודאגת מחשיפה ורוצה לשמור על עבודתה. לאחר שנים של נוכחות בטיסות וניסיון של דרכים אחרות להרוויח הכנסה נוספת, כמו משלוחים עבור DoorDash (המקבילה האמריקאית של וולט), היא אומרת שההחלטה לפנות לחשפנות פשוט הסתכמה ב״צורך הישרדותי״.
״אם אתה מספר למישהו שאתה דייל, הוא בדרך כלל חושב שאתה מרוויח הרבה כסף״, אמרה ברי. ״הציבור מסתכל על דיילות, כאילו יש לך את חיי הזוהר האלה. במציאות, אתה מסכן. אתה מאוד מאוד מסכן. כל כך מסכן, אתה נהיה קצת מחורבן. אתה מקבל תשלום של מתחת ל-30,000 דולר בשנה״.
ברי מספרת שקו העבודה החדש הזה חשף אותה לעולם שהיה זר לה לחלוטין קודם לכן. ״מעולם לא ראיתי סרסור לפני כן. מעולם לא הסתכלתי על סוחר סמים וידעתי מה הם עושים לעבודתם. מעולם לא היו לי אנשים שביקשו ממני מציצות, והם היו משלמים 500 דולר עבור זה״.
״מלעולם לא שאלו אותי כל הזמן אם אני יכול ללכת עם זרים הביתה ולקיים יחסי מין איתם תמורת כסף. לא כך גדלתי. זו לא הייתה דרך החיים שלי״, מתארת הדיילת.
הדיילת והחשפנית מספרת כי הסיכון והדאגה התמידיים עבורה הם החשיפה לסמים ממכרים במועדון החשפנות. לדבריה, השימוש באופיואידים הסינטטיים הוא כה נפוץ בקרב קהל הלקוחות, עד שלמדה לזהות את הריח הייחודי שלו.
״זה מריח כמו חמאת בוטנים״, אמרה ברי. "אני נושאת איתי נלוקסון (תרופה המשמשת לאיזון השפעת מנת יתר של אופיואידים), רק זריקות קטנות לאף של נלוקסון. אמרתי לבוס שלי, 'למקרה שמשהו יקרה, אם תמצא אותי על הרצפה - אני לא שותה, אני לא מעשנת, אני לא עושה סמים - ויש נרקן בתרמיל שלי'".
ברי אמרה עד כמה שהעבודה במועדון חשפנות יכולה להיות מסוכנת, יש תחושה לא מוכרת של הקלה כלכלית - שהיא לא הרגישה כשהייתה דיילת. היא אמרה שבמועדון החשפנות היא יכולה להרוויח בערך מ-300 עד 1,000 דולר ללילה.
"כשהייתי לוקחת הביתה את הכסף בסוף הלילה, הייתי מתיישבת על הרצפה, ופשוט הייתי סופרת אותו, כי אני צריך לוודא שהזמן שהשקעתי היה שווה את זה", מספרת ברי. "זה מרגיש טוב לסיים עבודה ביום אחד ולהיות כמו 'בסדר, עשיתי שכר דירה', ואז למחרת, 'אוקיי, שילמתי על כל המצרכים שלנו'".
כשנשאלה אם היא תמליץ להיות דיילת, היא היססה. ״לא הבנתי כמה מעט אקבל תשלום. הייתי ענייה בעבר; זו הייתה רמה נוראית של מתח. יש אנשים שמוכרים את הביציות שלהם או הופכים לתורמי זרע, דיילות ממליצות למכור את החפצים שלך אם יש לך עצירת ביניים ארוכה יותר בעיר מסוימת. אנחנו ממש מנסים למצוא חלקים בגוף שלנו שייצרו כסף. אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה״.
התרעות פיקוד העורף