נסראללה בחן את תוצאות מכת הפתיחה, והוא מחכה שישראל תשקע יותר בבוץ העזתי. כניסה קרקעית אכן תסבך אותנו, ותביא הישגים מסוימים לחמאס. אבל חמאס נכשל בגדול, והוא לא ישוב להיות כפי שהיה. הוא אינו משקם יכולותיו, ועד האביב של 2024 לכל היותר, מאבד מעמדו באופן משמעותי גם מחוץ לעזה. זכרו שהוא חזק גם ביהודה ושומרון, ונמצא גם בחו"ל. נסראללה בוחן גם את האיום האמריקאי. הנשיא האמריקאי, בן מזל עקרב, מלחמתי מאד באופיו, והוא אוהד ישראל. כשעקרב אויב לך, הוא אויב מר. כשהוא אוהב אותך, גם לזה אין גבול. ביידן אמר לפני הרבה שנים שלא צריך להיות יהודי, כדי להיות ציוני. אפילו כשיש יהודים שיורקים על נוצרים, הנוצרי הקתולי בבית הלבן הוא ידיד אמת שלנו.
כשביידן אומר בנחישות עקרבית "DON'T!", הוא מתכוון לכל מילה. אומר לכם בבירור, זה לא רק מטוסי התחמושת והציוד שכבר הגיעו ועוד ינחתו פה, וזה לא רק סיוע כספי לישראל שעוד תיקלע למשבר כלכלי עקב הוצאות המלחמה, זה ממש כוח צבאי עצום שביידן מביא לכאן. הכוח הזה לא ליופי, זה לא רק כהרתעה. במידה ויהיה צורך, ביידן לא יהסס להפעיל אותו. יתרה מכך, האמריקאים בכל מקרה יעזרו מעשית לצה"ל בצורות שונות, והכוח הזה יאסוף מודיעין עבורנו וכן הלאה.
התוכנית האירנית היא להתיש אותנו. המלחמה הזו היא פחות "יום כיפור", ויותר "מלחמת ההתשה". לפחות מהבחינה הזו שהיא תנוהל לאורך תקופה ארוכה מאד, וככל הנראה בכמה מערכות שונות. היא לא יום כיפור, כי גם אין עלינו איום קיומי. דעו לבטח, כי ננצח! אבל זה יהיה במחיר מאד מאד כבד. זמן קריטי אליו צריך לשים לב, היא המחצית השנייה של חודש נובמבר, זה זמן מלחמתי לא נוח. קשה לקבוע כמה זמן תימשך המערכה הנוכחית, וכאמור מדובר במלחמה גדולה, ויהיו לה כמה פיקים משך תקופה ארוכה. מבלי לומר כמה זמן המערכה הנוכחית תימשך, רואים זמנים יותר נוחים לישראל סביב חודש פברואר 2024 (פלוס-מינוס), ויבואו הקלה (גם אם זמנית). זה יהיה בהחלט זמן בו נסראללה ממש לא שמח, בלשון המעטה. האם הוא יתערב במלחמה?
אומרים שהכל צפוי והרשות נתונה. הצפוי הוא שיתערב, והרשות נתונה עד כמה, והאם זה יעבור את סף המלחמה העצימה. נסראללה לא יוכל לשבת בשקט, אך ככל הנראה לא יפעיל את מלוא עוצמתו. גם אם יבחר להיכנס למלחמה, יהיו כללים למלחמה ומאזן הרתעה, אם-כי בכל מקרה לא יהיה לגמרי שקט. שוב אדגיש, אין על ישראל איום קיומי! אנחנו פשוט חוטפים עונשים על הפילוג בתוכנו. ממשלת החירום הלאומית, היא תחילת הדרך לתיקון. עמידה יחד חיונית והכרחית לניצחוננו, ובעיקר תסמן את גובה המחיר שעוד נשלם, ונשלם. ומה המחיר?
במטבחון קבינט המלחמה המצומצם שעוד יוקם, אני מקווה שהאיש לו יקשיבו יותר מכל, יהיה גדי אייזנקוט. מכולם הכוכבים הכי תומכים בו, ובנוסף לראש הממשלה נתניהו, נראה שגם בני גנץ מועד לטעויות בשיקול הדעת בתקופה זו. זה גם יחסי העבודה בין השניים, ונראה שנושא האמון עליו מבוססת השותפות החדשה בין נתניהו וגנץ, לא יוכיח את עצמו. גנץ אומר שלא מדובר בשותפות פוליטית, אלא בשותפות גורל, אך היא לא תטיב איתו פוליטית. גם נתניהו יספוג מכה פוליטית, ובאופן כללי לא יהיה בכוחו להיות זה שמקבל את ההחלטות. נראה חיבור טוב של גלנט ואייזנקוט, ואפשר שהם יחדיו נותנים את הטון. יתכן שזה יוצר מתחים פוליטיים לא פשוטים מול חלקים אחרים בממשלה או בקבינט המורחב.
צריך להבין, אנחנו לא במערכה נקודתית בעזה, אנחנו במאבק כללי רחב, ואנחנו בשנים לא נוחות במדינה. הם כבר החלו, אך יש עוד הרבה דרך. צה"ל לא היה ולא יהיה במיטבו, ויהיו מחירים. המערכה הנקודתית היא פיק אחד מבין צרות ביטחוניות פנימיות וחיצוניות שעוד יבואו. בתוך שנה וחצי, לאורך הדרך, באביב שיבוא, ובעיקר במהלך החורף הבא בעוד שנה, ועד לאביב של 2025, ישראל תשתנה מאד, באופן שלא נוכל עתה לדמיין. מדובר בשינויים עצומים שישנו את מהותנו. שינויים אינם בהכרח דבר רע, אבל הם נעשים בדרך כואבת. לישראל מפת לידה חזקה, והיא תמיד תמיד רק תתקדם. אנחנו בתקופה של החלשה, אבל היא תצעיד אותנו לתקופה טובה. אומרים שרק כשחוטפים מכה מוכנים להשתנות, ועכשיו ישראל חוטפת ותחטוף. פני המזרח התיכון ישתנו, ולישראל יהיה בו מקום מרכזי. בסוף יהיה טוב, ויחד ננצח.
התרעות פיקוד העורף