משך הסיבוב של כדור הארץ הוא בערך 24 שעות, כשמילת המפתח כאן היא "בערך". במשך אלפי שנים כדור הארץ האט את סיבובו באופן כללי, עם קצב משתנה, אך כעת הוא מאיץ. ההאטה נגרמה בעיקר מההשפעה של גאות ושפל, הנוצרים על ידי כוח המשיכה של הירח. עם כניסתם של שעונים אטומיים כסטנדרט הרשמי לזמן לפני למעלה מ-55 שנה, נוצרו שני סוגי זמן - אסטרונומי ואטומי - שאינם תואמים.
הזמן האסטרונומי מפגר אחרי הזמן האטומי ב-2.5 מילישניות בכל יום. פער זה הצטבר לכדי שניות שלמות כל כמה שנים. החל משנת 1972, הוחלט להוסיף "דקה מעוברת" מדי מספר שנים כדי שהזמן האסטרונומי יתאים לזמן האטומי (Coordinated Universal Time או UTC). בשנים 1972-2016 התווספו 27 דקות מעוברות נוספות ככל שכדור הארץ האט. אולם, קצב ההאטה התמתן ואף התהפך.
למעשה, ליבת כדור הארץ הנוזלית החמה משפיעה על קצב הסיבוב בצורה בלתי צפויה וגורמת לו דווקא להאיץ בחצי המאה האחרונה. ההמסה המהירה של הקרח בקטבים מאז שנות ה-90 הסוותה את האצה זו, שכן פיזור מסה זו מהקוטב לכיוון מרכז כדור הארץ דומה להאטה של מחליק קרח המאט את סיבובו כאשר הוא מרחיק את זרועותיו החוצה.
ללא ההשפעה של המסת הקרח, ככל הנראה נושפע מ"דקה מעוברת שלילית" כבר בשנת 2026. תוספת וניכוי של דקות מעוברות יוצרות קשיים עבור מערכות מחשוב קריטיות בעולם. מצד שני, מערכת לווייני הניווט של רוסיה מסתמכת על זמן אסטרונומי, כך שביטול מוחלט של דקות מעוברות יפגע בה.
בשנת 2022 הוחלט לשנות את הכללים להוספת או הסרת דקות מעוברות החל משנות ה-2030, כך שיהיה צורך בכך בתדירות נמוכה בהרבה. חברות טכנולוגיה גדולות פיתחו פתרונות עצמאיים על ידי הוספת פעימות זמן זעירות לאורך יממה שלמה. לסיכום, בעוד המגמה של הצורך ב"דקה מעוברת שלילית" ברורה, עדיין לא ברור אם אכן נזדקק לה.
התרעות פיקוד העורף