אוון שמרה את האיבר בסודיות מוחלטת לאורך שנים רבות, ועיתונאי שזכה לראותו לפני כעשור תיאר אותו כ"אצבע תינוק מיובשת" שהייתה מאוחסנת בקופסת פדקס. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, היורשת סירבה לחשוף פרטים נוספים על גורלו של האיבר או על תוכניותיה לעתיד.
קיימות תיאוריות רבות בנוגע לגורלו של איבר המין של נפוליאון. יש הסבורים שהוא נמכר שוב במכירה פומבית פרטית, בעוד שאחרים מאמינים שהוא נתרם למוזיאון או לאוניברסיטה. ייתכן גם שהוא עדיין שמור באוסף פרטי של אוון לטמר, מוסתר מעיני הציבור.
סיפורו של איבר המין של נפוליאון מדגיש את המורכבות של דמותו ההיסטורית. לצד הישגיו הצבאיים והמדיניים הכבירים, הוא היה אדם בעל מאפיינים אישיים ייחודיים, חלקם מוזרים ואף אפלים. גורלו הלא מוסבר של האיבר מוסיף שכבה נוספת של מסתורין לדמותו, ומעורר שאלות לגבי גבולות הפרטיות והאתיקה בהתייחסות לאיברים של דמויות היסטוריות.
בניגוד לאיבר המין של נפוליאון, חלקי גוף של דמויות היסטוריות רבות מוצגים במוזיאונים ברחבי העולם. לדוגמה, עצמות האוזן של לודוויג ואן בטהובן מוצגות באוניברסיטת סן חוזה בקליפורניה, חלקי גולגולת של לינקולן מוצגים במוזיאון הלאומי לבריאות ולרפואה בוושינגטון, אצבעו של גלילאו גלילי מוצגת במוזיאון לתולדות המדע בפירנצה, נשימתו האחרונה של תומס אדיסון נשמרת בתוך צינור זכוכית במוזיאון הנרי פורד במישיגן ואפילו מוחו של אלברט איינשטיין - מוצג במוזיאון מוטר בפילדלפיה.
התרעות פיקוד העורף