אחד הגילויים המפתיעים היה השימוש בחומרי חניטה יקרים ונדירים כמו ערער ולבונה. פרופסור סאלם ציין במחקר: "הממצאים סותרים את האמונה המסורתית שהבעת פניה של המומיה נגרמה מחניטה לקויה. השימוש בחומרי חניטה יקרים ונדירים מצביע על כך שהתהליך נעשה בקפידה רבה." באופן מפתיע, לא נמצא חתך חניטה והאיברים הפנימיים נשארו במקומם, בניגוד לשיטות החניטה המקובלות בתקופה זו.
המחקר חשף גם פרטים מרתקים על הטיפול בשיער המומיה. שיערה הטבעי נצבע בחינה וערער, בעוד שהפאה הארוכה שהונחה על ראשה העשויה מסיבי תמר, טופלה בחומרים מיוחדים כדי להקשיחה ולהעניק לה את הצבע השחור המועדף במצרים העתיקה.
למרות שהמומיה נמצאה במצב שימור טוב גם אלפי שנים לאחר קבורתה, נמצא כי חסרות לה מספר שיניים, חלקן אבדו ככל הנראה לפני המוות. פרופסור סאלם ציין כי ייתכן ששיניים אלו נעקרו, שכן רפואת השיניים הייתה מפותחת במצרים העתיקה.
למרות הממצאים המרתקים, סיבת מותה של האישה נותרה בגדר תעלומה. עם זאת, החוקרים הציעו כי ייתכן שמתה בייסורים, מה שעשוי להסביר את הבעת פניה. מחקר זה לא רק מספק תובנות חדשות על חיי היומיום והמוות במצרים העתיקה, אלא גם מדגיש את חשיבות השימוש בטכנולוגיות מודרניות לחקר העבר.
התרעות פיקוד העורף