המקרה הטרגי שהוביל להחלטה התרחש בנובמבר, כאשר תלמיד נדקר בלבו בידי תלמיד אחר בסוף יום הלימודים. האירוע, שצולם והופץ ברשתות החברתיות, זכה לתגובות חיוביות מחלק ממשתמשי טיקטוק, דבר שהגביר את הזעם הציבורי. מאז התקרית, הרשויות קיימו למעלה מ-1,300 פגישות עם מורים והורים.
ראש הממשלה ראמה הגדיר את טיקטוק כ"בריון של השכונה" והדגיש כי הבעיה אינה בילדים עצמם אלא בחברה ובפלטפורמות המדיה החברתיות שלוקחות את הילדים כ"בני ערובה". בתגובה, טיקטוק ביקשה "הבהרה דחופה" מהממשלה האלבנית, וטענה כי לא נמצאו ראיות שלתוקף או לקורבן היו חשבונות באפליקציה.
ראמה הדגיש כי "האיסור על טיקטוק לשנה באלבניה אינו תגובה חפוזה לאירוע בודד, אלא החלטה שנשקלה בקפידה שהתקבלה בהתייעצות עם קהילות הורים בבתי ספר בכל רחבי המדינה".
האיסור באלבניה מצטרף לשורת צעדים דומים שננקטו במדינות אחרות ברחבי העולם. הודו, איראן, נפאל, אפגניסטן וסומליה כבר אסרו על השימוש באפליקציה. במקביל, מדינות אחרות נוקטות בגישות מחמירות כלפי רשתות חברתיות: אוסטרליה העבירה את החוק המחמיר ביותר בעולם בנושא, וצרפת אוסרת על ילדים מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות חברתיות ללא אישור הורים.
בארצות הברית מתנהל מאבק נפרד, כאשר הרשויות דורשות מחברת ByteDance, הבעלים הסיניים של טיקטוק, למכור את האפליקציה עד ה-19 בינואר, אחרת היא תיאסר לשימוש במדינה.
התרעות פיקוד העורף