הנתונים מדאיגים: נכון לשנת 2022, כ-7 מיליון ילדים אמריקאים אובחנו עם ADHD. בשנת 2023, המספר במבוגרים הגיע ל-15 מיליון, כאשר על פי המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), כ-3.2 אחוזים מהנשים הבוגרות - המהווים כ-5 מיליון נשים - קיבלו אבחון. ה-CDC מדווח שכמחצית מהאבחונים נעשים רק בגיל הבגרות, אם כי אין נתונים מדויקים לגבי החלוקה המגדרית. על פי מחקר של אוניברסיטת פן סטייט משנת 2024, בילדות הפער בין המינים בולט במיוחד - בנים מאובחנים פי 3 עד 16 יותר מבנות. פער זה מצטמצם רק לאחר גיל 18.
ד"ר אג'אז מזהה ארבעה תסמינים מרכזיים של ADHD בנשים. ראשית, נשים נוטות להפנים את התסמינים במקום לבטא אותם כלפי חוץ. הן מדחיקות התנהגויות כמו התפרצויות או תנועתיות יתר, מה שעלול להוביל לחרדה ולקשיים בוויסות רגשי. שנית, נשים מפתחות מיומנות גבוהה ב"הסוואת" המצב, יוצרות מראית עין של התמודדות תקינה, אך סובלות פנימית מתחושות של "תסמונת המתחזה".
המחזור החודשי והשפעתו מהווה את התסמין השלישי. המחזור מורכב מארבעה שלבים: המחזור, השלב הזקיקי (שניהם כוללים דימום), הביוץ והשלב הלוטאלי (בהם ביצית משתחררת ונעה לרחם). נשים עם ADHD חוות תסמינים הורמונליים חמורים יותר בשבועיים השניים של המחזור. לפי מגזין ADDitude, המתמחה ב-ADHD, רמות האסטרוגן הגבוהות בחצי הראשון של המחזור עשויות לשפר את התפקוד, בעוד שהירידה ברמות ההורמון בחצי השני מחריפה את תסמיני ה-ADHD.
התסמין הרביעי קשור להפרעה דיספורית טרום-וסתית (PMDD), המשפיעה על כ-10% מהנשים לפי קליניקת קליבלנד. PMDD מתבטאת בתסמינים קיצוניים כמו כעס, תחושת מתח, התקפי חרדה, מחשבות אובדניות, עייפות וכאבי ראש. למרות שאין עדיין נתונים מדויקים על הקשר בין PMDD ל-ADHD, ד"ר אג'אז מזהה חפיפה משמעותית בין השניים.
חוסר האבחון בזמן גובה מחיר כבד. במקום אבחון מדויק של ADHD, נשים רבות מאובחנות בטעות כסובלות מחרדה או דיכאון. התנהגויות שקשורות ל-ADHD מתויגות בטעות כתכונות אישיות - למשל, היפראקטיביות מתפרשת כ"פטפטנות" או "רגשנות יתר".
התרעות פיקוד העורף