לדבריה, "הפיל בחדר הוא שינויי האקלים. כולם יודעים שזה כבר לא ניתן למניעה". היא הסבירה למייל אונליין שהעשירים נחלקים לשתי קבוצות: אלה שחושבים שהמשבר ישפיע רק על העניים, ואלה שחוששים מהחמרת המצב אך בוחרים ליהנות מחייהם במקום לנסות לשנות משהו.
בלתוס מתארת את המצב בדאבוס: "חצי מהם נואשים והחצי של הטיפשים חוגגים מוות המוני צפוי. זה לא רק כך בדאבוס כמובן, אבל זה מרוכז שם [במהלך הפורום הכלכלי העולמי]". היא מפרטת כיצד חברי הקבוצה הראשונה טוענים כי "אנשים במדינות העולם השלישי עלולים למות אבל אנחנו בצפון, אנחנו בסדר". לדבריה, הם מתכננים להכחיש ידיעה מוקדמת: "בדמוקרטיה צריך למכור את זה, לשקר לאנשים ולומר 'לא ידענו טוב יותר ולא חשבנו שזה יגיע לרמה כזו', מבלי להודות שהם יודעים".
הקבוצה השנייה מודאגת מ"תגובות שרשרת בלתי צפויות" שעלולות להשפיע גם עליהם. עם זאת, הם מרגישים חסרי יכולת לפעול כנגד האחרים ומאמצים את הגישה של "אחרינו המבול". בלתוס מציינת: "הם אומרים שהם ייהנו מכמה שנים טובות נוספות על פני האדמה וטוענים שאין עתיד. הם ציניים מאוד ובעצב עמוק מסוים."
לדברי בלתוס, שיחות אלו מתרחשות בבר, בסאונה או בלובי המלון, במיוחד כשאנשים שתו כבר כמה דרינקים. היא מספרת: "מדי פעם אני מעלה את הנושא הזה והם יעירו הערות, ואז אוכל להבין בעצמי. כמובן, זה עובד רק אם האדם שיכור בסוף הערב ומדבר עם מישהו בבר, אז זה קורה". היא מוסיפה שהם משתפים אותה או מתוך גאווה, או משום שהם רואים בה "חפץ ולא חושבים על כך שגם אני מבינה דברים כשאני איתם".
בלתוס מספרת על מפגש שהתקיים השנה עם לקוח בציריך ש"אולי" תכנן להגיע לפורום הכלכלי העולמי, אך שומרת על דיסקרטיות מוחלטת לגבי פרטי המפגש, שכן זהו עיקרון מרכזי בעבודתה. היא מדגישה מסר חשוב: "הציבור צריך לדעת שאויביהם של העניים והמעמד הנמוך אינם המהגרים אלא העשירים". לדבריה, "מיסוי העשירים וכו' [...] הוא בדיחה מאחורי הדלתות הסגורות" כאשר היא מתארת כיצד "יש בבר מישהו שצועק 'Tax the rich' עם כל שוט שהוא מרים. הם מרגישים שאי אפשר לגעת בהם".
בתיאור המפגשים עם לקוחותיה, בלתוס מסבירה שהם מונעים מ"תשוקת האירוטיקה ותשוקת הכוח, אף כי תשוקת הכוח כה חזקה עד שהיא יכולה למחוק את האירוטיקה". היא מציינת: "אלה לא האנשים העוצמתיים ביותר שעושים דבר כזה [שוכרים ליווי] - הם שמחים כשהם מקבלים קצת זמן למשפחה - אלה העובדים הכפופים אליהם שנרגשים, אולי אפילו בפעם הראשונה, להזמין זונה".
בלתוס, בוגרת אוניברסיטה בלימודי פילוסופיה וספרות גרמנית, מדגישה את הסטנדרטים הגבוהים של עבודתה. היא אינה משתתפת במסיבות או ממתינה ללקוחות, אלא מציינת ש"זה יותר יוקרתי מזה". היא בוחרת בקפידה לקוחות המעריכים לא רק את יופייה ודיסקרטיותה, אלא גם את אינטליגנציה שלה. על פי אתר הסוכנות הפמיניסטית שלה בברלין, ״הטרה״, התעריפים נעים בין אלף דולר לשיחה בת שעתיים ועד 6,00 דולר למפגש.
לגבי מפגשיה בפורום הכלכלי העולמי, בלתוס מציינת: "עם האנשים שאני פוגשת [בפורום הכלכלי העולמי] אני מסכימה על תנאים מיוחדים שאינני יכולה לדבר עליהם ואני פוגשת רק אנשים שאני מחבבת במידת מה". היא מוסיפה: "יש כמובן גם אנשים מאוד אינטליגנטיים שם וכל מה שאוכל לומר הוא שהם כנראה צריכים הרבה אלכוהול עכשיו לאור המצב הנוכחי של העולם".
בשווייץ, הזנות היא חוקית ומוסדרת, כאשר נערות הליווי נדרשות לשלם מסים, להירשם ברשויות ולעבור בדיקות קבועות, והעסקים פורחים. הגישה הרשמית במדינות רבות, לא רק בשווייץ, היא שנערות הליווי מקבלות תמורה עבור זמנן, ומה שהן עושות עם זמן זה הוא עניינן. גישה מקלה זו זכתה להכרה בהפחתת אלימות נגד נערות ליווי וסחר בבני אדם.
התרעות פיקוד העורף