פישר, שנחשב לעורך דין מוביל, הסביר שכאשר אנשים מנסים להסתיר את האמת, הם נוטים להשתמש במילים מוחלטות כמו "לעולם לא" או "תמיד". כדי להדגים זאת, הוא הציג תרחיש מעשי במהלך הראיון.
פישר המשיך והסביר למה הביטויים הקיצוניים הללו מעידים על שקר: "כולם מסמסים כשהם נוהגים בנקודה כלשהי בזמן, אפילו במכונית שלך. 'אף פעם' ו'תמיד'. זה תמיד או אף פעם נכון. אז זה גדול".
מאפיין נוסף של שקרנים, לפי פישר, הוא שהם נוטים לענות לשאלות "מהר מאוד". מהירות התגובה הזו מעידה על כך שהם לא באמת חשבו על השאלה או ניסו להיזכר במה שקרה, אלא פשוט שלפו תשובה מוכנה מראש.
כדי לתפוס שקרן, עורך הדין המנוסה ממליץ על טקטיקה פשוטה: לחזור לאט על השאלה שנשאלה. לטענתו, סביר להניח שבשלב זה האדם יחזור בו מההצהרה המוחלטת שלו. "הם יגידו, 'טוב, אני מתכוון שלפעמים אני כן', כי עכשיו הם נתלים במילה 'אף פעם'", הסביר פישר.
מעבר להשלכות המשפטיות והחברתיות, מסתבר שלשקרים עשויה להיות גם השפעה על בריאותנו הנפשית. מחקר שנערך באוניברסיטת טוונטה בהולנד בדק את הרגלי השקר של אנשים. החוקרים ביקשו מהמשתתפים לעקוב אחר השקרים שהם מספרים במשך יום שלם.
הממצאים של המחקר היו מעניינים: 22% מהמשתתפים דיווחו שסיפרו שקר אנוכי, 8% סיפרו שקר כדי להגן על אדם אחר, ואילו הרוב המוחלט - 69% - דיווחו שלא שיקרו כלל באותו יום.
המעניין ביותר הוא שהחוקרים גילו קשר בין שקרים להערכה עצמית. המשתתפים שדיווחו כי שיקרו הפגינו הערכה עצמית נמוכה יותר בהשוואה לאלו שאמרו את האמת. כפי שכתב צוות המחקר: "משתתפים שהתבקשו להיזכר במצב שבו הם שיקרו... דיווחו שחוו הערכה עצמית נמוכה יותר אחרי המצב בהשוואה למשתתפים שהתבקשו להיזכר במצב שבו הם לא שיקרו".
התרעות פיקוד העורף