מי הכי מאושר בעולם? הדו"ח העולמי לאושר לשנת 2025, שפורסם על ידי מרכז המחקר לרווחה באוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם Gallup ורשת הפתרונות לפיתוח בר-קיימא של האו"ם, מציג תמונת מצב עדכנית של רמות האושר ב-147 מדינות שונות.
הדו"ח מתבסס על סקרים שנערכו בין השנים 2022–2024, בהם נשאלו המשתתפים להעריך את איכות חייהם בסולם של 0 עד 10, תוך ניתוח גורמים כמו תוצר לנפש, תוחלת חיים בריאה, תמיכה חברתית, חירות אישית, נדיבות ותפיסת שחיתות.
השנה, הדו"ח התמקד בשאלה איך נדיבות ואכפתיות משפיעות על רמות האושר של האדם בחברה הכללית והדגיש כי מעשים חברתיים כמו תרומה לקהילה, התנדבות ועזרה לזרים תורמים לא רק לאלה שמקבלים את העזרה, אלא גם לאנשים שנותנים אותה. כמו כן, הדו"ח גם מציין את החשיבות של אמון חברתי, למשל האמונה שאחרים יחזירו ארנק שנאבד קשורה לרמות אושר אצל האנשים בחברה.
לאכול עם אחרים נמצא כגורם משמעותי לרווחה נפשית, בדומה להשפעת הכנסה או תעסוקה. הדו"ח מציין כי במדינות כמו מקסיקו וקוסטה ריקה, שבהן נפוץ יותר לאכול יחד, נרשמות רמות אושר גבוהות, למרות הכנסה ממוצעת נמוכה יותר. לעומת זאת, בארה"ב חלה עלייה של 53% באכילה לבד בעשורים האחרונים, תופעה הקשורה לירידה באושר.
הדו"ח מצא כי משקי בית המונים 4-5 נפשות מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר, במיוחד במקסיקו ובאירופה. הדו"ח מדגיש עלייה מדאיגה בתחושת הבדידות וחוסר התמיכה החברתית בקרב צעירים בגילאי 18-29. כ-19% מהצעירים מדווחים שאין להם על מי לסמוך, עלייה של 39% מאז 2006. הגורמים לכך כוללים שימוש מוגבר ברשתות החברתיות, לחצים אקדמיים וכלכליים, והשפעות מתמשכות של מגפת הקורונה. הדו"ח מציין כי קשרים חברתיים חזקים, השתייכות לקהילה ותמיכה רגשית הם גורמים מרכזיים לשיפור בריאות הנפש בקרב צעירים.
פינלנד ממשיכה להוביל את הדירוג זו השנה השמינית ברציפות, עם ציון ממוצע של 7.736. אחריה מדורגות דנמרק, איסלנד, שוודיה והולנד. קוסטה ריקה ומקסיקו נכנסו לראשונה לעשירייה הפותחת, מדורגות במקום השישי והעשירי בהתאמה, בזכות תחושת חירות אישית, תמיכה חברתית חזקה ואורח חיים קהילתי. המדינות אלו מאופיינות ברמות גבוהות של אמון חברתי, תמיכה קהילתית, שירותי בריאות ציבוריים איכותיים, חינוך נגיש, שוויון מגדרי וחיבור לטבע. במיוחד אצל פינלנד, אשר מדגישה את חשיבות ה"סיסו" – גישה של חוסן והתמדה.
ישראל מדורגת במקום השמיני, ירידה מהמקום החמישי בשנה הקודמת, אך עדיין שומרת על מיקום גבוה, בעיקר בזכות הרמות הגבוהות של תמיכה חברתית ותחושת קהילתיות, למרות האתגרים הביטחוניים והחברתיים. לוקסמבורג ונורווגיה משלימות את העשירייה, עם ציונים גבוהים במדדים של תוצר לנפש, תוחלת חיים בריאה ואמון במוסדות.
ארצות הברית ירדה למקום ה-24, הדירוג הנמוך ביותר מאז תחילת פרסום הדו"ח ב-2012. הירידה בארצות הברית מיוחסת לעלייה בבידוד חברתי, עלייה באכילה לבד (53% יותר מאשר לפני שני עשורים), ותחושת חוסר תמיכה בקרב צעירים. בריטניה מדורגת במקום ה-23, גם היא בירידה.
אבל לא הכל מושלם. קיימים גם פערים חדים בין המדינות המאושרות ביותר לאלו הנמצאות בתחתית הדירוג. אפגניסטן מדורגת במקום האחרון עם ציון ממוצע של 1.36, והנשים במדינה מדווחות על ציון נמוך אף יותר של 1.16, מה שמעיד על אתגרים חמורים ברווחתן ובתנאי חייהן. כזכור, מאז חזרת הטליבאן לשלטון ב-2021, אפגניסטן מתמודדת עם אתגרים חמורים בתחום זכויות האדם, במיוחד בכל הנוגע לנשים. המשטר החדש הטיל מגבלות חמורות על נשים, כולל איסור על השכלה גבוהה, עבודה ברוב התחומים והגבלות על תנועה חופשית.
המצב הכלכלי במדינה הידרדר משמעותית, עם עלייה בעוני, אבטלה וחוסר ביטחון תזונתי. הגישה לשירותי בריאות וחינוך מוגבלת, במיוחד באזורים כפריים. הקהילה הבינלאומית ממשיכה לספק סיוע הומניטרי, אך המגבלות שמטיל המשטר מקשות על פעילות הארגונים, כך שלא נראה שיהיה שינוי בקרוב.
מדינות נוספות בתחתית הדירוג כוללות בעיקר מדינות אפריקאיות ומזרח תיכוניות - סיירה לאון, לבנון, מלאווי, זימבבואה, בוטסואנה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, תימן, קומורו ולסוטו. הגורמים המרכזיים למיקומים הנמוכים הללו כוללים עוני, חוסר יציבות פוליטית, קונפליקטים מתמשכים, מחסור בשירותים בסיסיים, תוחלת חיים נמוכה, חוסר חירות אישית, תמיכה חברתית חלשה ושחיתות גבוהה.
התרעות פיקוד העורף