במהלך השיפוצים, בעת שהסיר גפן עבה שצמחה בגינה, אליז הבחין בדלת עתיקה שהייתה מוסתרת למחצה, "כאילו מישהו רצה שתישאר בסוד". הדלת "נראתה כאילו היא באה מתקופה אחרת". כשפתח אותה, הוא נחשף למה שתיאר כ"סצנה קפואה בזמן", חדר שנראה כאילו הזמן עצר מלכת בו. החדר היה מלא ב"המון חפצים ישנים": ספרים מאובקים, כיסאות בלויים, מצלמות אנלוגיות ומקרן ישן, שנראו "חלק מעולם שמישהו ניסה להסתיר".
הגילוי המפתיע האמיתי הגיע כאשר אליז מצא מעבר צר שחיבר את החדר המסתורי ישירות לסלון הבית. בסלון עמד פסנתר ישן מהבעלים הקודמים, וכאן החלו להתרחש דברים מוזרים - הפסנתר החל לנגן מעצמו. אליז אף תיעד את התופעה המסמרת שיער בסרטונים שפרסם ברשתות החברתיות, והשווה את המראה למשהו מתוך הסרט "אימת אמיטיוויל".
"בהתחלה, פחדתי נורא, אבל עם הזמן, החלטתי להתמודד עם מה שקורה, ורציתי להבין את זה", סיפר אליז. הוא הרגיש שהמקשים הללו מנסים לומר לו משהו. בניסיון יצירתי לתקשר עם הישות הבלתי נראית, "יום אחד, הנחתי אותיות של האלפבית על מקשי הפסנתר ונתתי לנוכחות הזו לדבר, והיא עשתה זאת," הצהיר אליז, שמכנה את עצמו "צייד רוחות". "היא איייתה מילה אחת: יומן".
לפי אליז, האישה כביכול ננעלה בחדר על ידי בעלה לאחר שהוא גילה שהיא "מצפה לילד ממורה הפסנתר שלה". "הוא בודד אותה מהעולם", הסביר אליז. "מה שהיא רצתה היה צדק, להישמע ולהפסיק להיות לכודה", הסביר אליז בראיון ל-Jam Press על רוחה של האישה המנוחה.
בתקווה לסגור את הספר על הסאגה העצובה, "מלחש הרוחות" כביכול אז נסע לבית הקברות שבו, לפי הרישומים שנותרו בחדר, היא נקברה. אליז טוען שהוא הצליח לתת לאדלינה פתרון נחוץ מאוד. מאז שניהל את החקירה הרוחנית שלו, הוא טוען ש"לא היו יותר צלילים מאוחרים בלילה שבאים מהפסנתר" וש"הבית הרגיש בשלום".
התרעות פיקוד העורף