הכתבת סו ריד, שחשפה לראשונה את שערוריית כנופיות הפיתוי והאונס בבריטניה לפני 15 שנה, מברכת על ההכרזה של ראש הממשלה סר קיר סטארמר על חקירה לאומית בנושא. "סוף סוף הכריז סר קיר סטארמר על חקירה לאומית בנוגע לכנופיות האונס ההמוניות המסתובבות ברחובות הערים והעיירות שלנו כדי לפגוע בנערות צעירות למטרות מין", כותבת ריד לדיילי מייל.
המהפך הדרמטי של ראש הממשלה מגיע לאחר חודשים של היסוס ממשלתי לפתוח בחקירה כלל-ארצית על מה שנקרא שערוריית "הפיתוי והאונס" שביישה את בריטניה במשך עשרות שנים. כנופיות אונס רחוב פעלו בצפון, בדרום ובמידלנדס, עם אלפי קורבנות נערות, רובן קטינות ורובן לבנות.
ריד מדגישה כי הבעיה חורגת מעבר לקורבנות ממוצא ספציפי: "אבל אל תטעו: צעירים מכל הדתות והצבעים (כולל בנים) נפגעו מהפשע הדוחה והיוצא מכלל שליטה הזה, שאני חוששת שהוא מתמשך גם היום".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
השבוע יוצג בפרלמנט דו״ח חדש שנכתב על ידי הברונית קייסי (לואיס קייסי), חברת הפרלמנט החוצה-מפלגות ונציבת הקורבנות לשעבר. הדו״ח יחבר את נושא הפיתוי והאונס ברחובות לגברים ממוצא פקיסטני ובנגלדשי, ויקבע בצורה חד-משמעית שנערות בריטיות לבנות היו ממוקדות והן "התעלמו מהן מבחינה ממסדית" מחשש לגזענות.
ריד מתבססת על ניסיונה האישי בחקירת הנושא: "אני יודעת שזה נכון. פגשתי הורים עם בנות שנקלעו לכנופיות הללו. הם זעקו לעזרה. הם פנו למשטרה, התריעו בפני חברי המועצה ועובדים סוציאליים, התחננו בפני ארגוני הצדקה המקומיים להגנת ילדים לפעול. בלי יוצא מן הכלל, הציגו לכולם את הדלת".
במקרים חמורים יותר, ההורים עצמם הואשמו. "במקרים מסוימים, נאמר להורים שהם הם הבעיה. הם 'נכשלו בהגנה' על הילד שלהם. הבנות נלקחו על ידי השירותים החברתיים לבית מועצה. וכמו דבורים לכוורת, הכנופיות אז התנפלו על המקומות הלא מאובטחים האלה, והבנות נאנסו בכנופיות שוב ושוב".
ריד הייתה הראשונה לחשוף את התופעה ב-2010 במאמר לדיילי מייל, שם גם ציינה את הזהות של אותם התוקפים: "העובדה הפשוטה היא שכשזה הגיע לפיתוי רחוב (בניגוד לפיתוי באינטרנט, למשל), הרוב המכריע של הטורפים המיניים היו מוסלמים, והקורבנות שלהם נערות לא-מוסלמיות". עם זאת, ריד הבהירה במאמרה ש"הרוב המכריע בקהילות המהגרים שלנו הם אזרחים שומרי חוק שהיו נחרדים מהפיתוי, ושאנסים באים מכל הרקעים הגזעיים והחברתיים".
למרות זאת, היא נתקלה בביקורת חריפה. "זה לא מנע את הצעקה הצפויה של גזענות מצד מבקרים שמאלניים, כולל מגזין הניו סטייטסמן, שכינה אותי פשיסטית", מספרת ריד. היא מוסיפה באירוניה מרה: "עורך אחד שהיה מעורב בהשמצה זו הורשע מאז ביצירת תמונות מגונות של ילדים".
עם השנים התברר כי ריד צדקה. "בשנים שחלפו מאז המאמר ההוא ב-2010, המאמר הוכח כצודק לחלוטין. התקינות הפוליטית והחשש מלצאת 'איסלאמופובים' ללא ספק שיתקו שוטרים, פקידי מועצה, עובדים סוציאליים ועובדי ארגוני צדקה להגנת ילדים שסירבו לפעול, למרות הסיפורים שמשפחות רגילות סיפרו להם".
ריד רואה בחקירה החדשה סיכוי לחשוף את האמת: "עכשיו, סוף סוף, אור מגיע לתוך הפינה הרעה הזו של החברה שלנו".
כיום, המועצה המוסלמית החזקה של בריטניה (MCB), גוף מטריה של ארגונים רבים, נתנה תמיכה מוסמכת לחקירה החדשה, "בתנאי שהיא תעקוב אחר ראיות ולא דעות קדומות". הארגון מציין שיש הרבה אנסים לא-מוסלמים וטוען שעברייני מין הם "לרוב לבנים", תוך ציטוט מחקר של משרד הפנים מ-2020.
ריד מכירה בנתון הזה אך מבחינה בין סוגי פשעים שונים. "זה נכון. הגברים הלבנים האלה רודפים אחרי נערות צעירות ברשתות החברתיות ומשכנעים אותן להיפגש, עם תוצאות בלתי נמנעות ונוראיות".
עם זאת, היא מדגישה: "אבל החקירה החדשה של סר קיר נוגעת לפשע אחר: פיתוי מיני של צעירים ברחובות, במרכזי קניות ובמקומות אחרים שבהם הם מתאספים, גברים פקיסטנים ובנגלדשיים עם מכוניות יקרות מרשימות ואינסוף שאלות: 'את יפה. רוצה הסעה הביתה, מותק? נוכל לאכול פיצה בדרך. אני יכול להיות החבר שלך'".
באופן מטריד, המועצה המוסלמית של בריטניה הגיבה בעיקר להתערבות של מנכ"ל טסלה הלא-בריטי אילון מאסק, הבעלים של X (לשעבר טוויטר), שהעלה את הנושא הזה כמעט לראשונה באופן פומבי בינואר.
מאסק פרסם בחשבון ה-X שלו תמליל חסוי של בית משפט אנגלי שמפרט התקפה מינית מזעזעת שעברה נערה קטינה לבנה על ידי גברים מרובים שהורשעו מאוחר יותר באונס כנופיות. ריד רואה בהתערבות מאסק תרומה חשובה: "אל תטעו, ההתערבות שלו עזרה לסלול את הדרך לחקירה החדשה הזו, שבה עדים יחויבו להופיע ולתת עדות תחת שבועה".
ההתערבות של מאסק גם עוררה את רופרט לואו, חבר הפרלמנט לשעבר של רפורם, שעכשיו נחשב לחבר פרלמנט עצמאי, לפתוח בחקירה פרטית משלו על כנופיות פיתוי ואונס. החקירה שלו אוספת כרגע ראיות מניצולים.
השבוע שלח לואו לממשלה רשימה של עשרה תנאים שלדעתו חייבים להתקיים בחקירה של סר קיר. בין הדרישות: החקירה חייבת לבחון את ההיבטים התרבותיים והדתיים שהשפיעו על הפשעים, והיא חייבת לפרסם נתונים מפורטים על כל הפושעים - מאיזה גזע הם, איזה מין, מאיזו מדינה הם הגיעו ומה המעמד החוקי שלהם בבריטניה.
לואו דורש שמועצות צריכות להיות מחויבות לפתוח את הרשומות שלהן על כנופיות אונס לבדיקה. החשד הוא שרבים מהמסמכים האלה הושמדו בכוונה, אבל אלו שעדיין קיימים צריכים להיות פומביים כדי להראות כמה בנות הגישו תלונות על התעללות מינית וכמה התעלמו מהן.
ריד מבהירה שהבעיה לא הייתה רק של מפלגה אחת: "הנושא מורכב יותר ממה שלואו טוען, כי לא רק הלייבור אשמה. ברור שמועצות מכל המפלגות - שמאל, ימין ומרכז - נכשלו באותה צורה. כולן פחדו להיחשב גזעניות, וזה גרם להן להתעלם מהבעיה".
ריד מפריכה טעות נפוצה על איפה הפשעים קרו: "אנשים רבים חושבים שהכנופיות פעלו רק בשכונות עניות מלאות מהגרים שמצביעות ללייבור. זה לא נכון. הכנופיות לא נשארו באזור אחד - הן נסעו בכבישים המהירים בלילות ופעלו בכל המדינה. הן דווקא חיפשו עיירות עם הרבה בנות לבנות, כולל מעמד הביניים, כי שם היו יותר קורבנות פוטנציאליים".
ריד חושפת פרט היסטורי חשוב: "בינואר השנה, כתבתי שהקהילה הסיקית הייתה הקבוצה הראשונה שאמרה שאונס מתרחש ב'קנה מידה תעשייתי'. מנהיגי הקהילה שלהם התלוננו כבר ב-1988 ש: 'צעירים מוסלמים מגיעים לבתי הספר שלנו חוטפים ואונסים בנות'".
תחנת טלוויזיה בברמינגהאם שידרה באותה שנה סרט תיעודי נוקב על "אונס ילדים למטרות רווח" שחשף שבנות סיקיות מפותות לקשרים כוזבים על ידי "מה שנקראים חברים", שאז "מכרו" אותן כעבדות מין לגברים אחרים. הסיקים הפחידו את הכנופיות.
כשהסרט התיעודי החשוב שוחרר מחדש בינואר השנה, מנהיג סיקי אמר: "הרשויות הבריטיות קברו מאוחר יותר בכוונה את האמת על הסרטן הזה. בנות לבנות הפכו למטרה במקום הבנות הסיקיות, מה שאפשר לבעיה להתפשט בקנה מידה ארצי במשך עשרות שנים".
המשטרה ממשיכה לראיין חשודים בחקירת כנופיות הפיתוי ברוצ'דייל, בעוד אמה ג'קסון (שם בדוי), שנאנסה על ידי כנופיות בעודה בת 12 בלבד ברותרהאם, מייצגת את פניהן של אלפי הקורבנות.
החקירה הקודמת - שנקראת IICSA - פרסמה דוח לפני שנתיים וחצי, אבל הואשמה שהיא לא בדקה את הבעיה האמיתי. היא בחרה לבדוק רק שישה מקומות שבהם לא היו הרבה דיווחים על כנופיות מוסלמיות. כל הערים הצפוניות שבהן הבעיה התחילה - כמו רותרהאם ורוצ'דייל - לא נבדקו כלל. בגלל שהחקירה הקודמת התעלמה מהמקומות הבעייתיים, ריד מביאה את הסיפור של אמה ג'קסון כדוגמה לעובדות שהוסתרו.
"התעלמו מהעיירה הצפונית שבה חשפתי לראשונה את השערוריה. הוזמנתי לביתה של אמה ג'קסון (לא שמה האמיתי), שהסכימה לדבר בתנאי של אנונימיות", מספרת ריד.
אמה הייתה ממעמד הביניים, הוריה בעלי חנות מכולת, מה שמכחיש את המיתוס הנפוץ שכל הקורבנות היו בנות חסרות אחריות שהוריהן נטשו את האחריות עליהן. המצב התדרדר במהירות מזעזעת. כשאמה נאנסה לראשונה פעמים מרובות היא עדיין שיחקה עם בובות, בקושי הגיעה לגיל ההתבגרות, ומעולם לא התנשקה. שיא השבוע שלה היה יום שבת, כשהיא הייתה נפגשת עם חברים באזור המשחקים במרכז הקניות המקומי של טסקו בזמן שהוריה, ג'ק וקרול, עשו קניות.
הנתונים המזעזעים של המקרה מתגלים במלואם: אולם עד יום הולדתה ה-14 התום שלה הסתיים. היא עברה התעללות מינית על ידי 54 גברים מכל רחבי בריטניה.
בראיון שקיימה ריד עמה, אמה תיארה: "הפכתי לעבד מין. לבשתי גרביים של ילדות כשנאנסתי לראשונה על ידי כנופיה בשטח שומם אחר הצהריים. המעיל הלבן שלי היה מכוסה דם, והם השאירו אותי ללכת הביתה באוטובוס לבד".
אמה פותתה לכנופיה על ידי נער פקיסטני בגילה שפגש אותה באזור המשחקים של הסופרמרקט והכיר לה קרובי משפחה גברים מבוגרים בשנות ה-20 לחייהם, שאמרו שהם רוצים להיות חברים. הם נתנו לה וודקה, סיגריות וג'וינטים עם קנאביס.
ריד מציינת: "מאז אמה ב-2010, שמעתי סיפורים קורעי לב באותה מידה מבנות רגילות והמשפחות שלהן. היום אנחנו יודעים מה באמת קרה - כל המערכת בחרה לשתוק. מהמשטרה המקומית ועד לממשלה בלונדון, כולם בחרו להתעלם מהבעיה במקום להתמודד איתה. זה לא היה רק נושא מקומי - גם שרים וראשי ממשלות ידעו מה קורה והעמידו פנים שכלום לא קורה".
ריד מזהירה כי הפעם החקירה לא תוכל להיקבר: "סר קיר יבין שלא יוכל לדחות את החקירה הזו או להתעלם ממנה. הסוד כבר נחשף לכולם. אם ינסה לעכב את החקירה, להאריך אותה, לתת לעורכי דין להשתיק אותה או להחליש אותה - אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, ורופרט לואו הנחוש ילחצו עליו ולא יתנו לו מנוח".
ראש הממשלה בתחילה התנגד לקריאות לחקירה: "חשוב לזכור שכאשר מאסק פרסם את המסמך שלו בבית המשפט בינואר, ראש הממשלה האשים את אלה שדרשו חקירה מיידית שהם 'קופצים על העגלה של הימין הקיצוני'. גם פוליטיקאי הלייבור הצביעו נגד חקירה ארצית, בטענה שכבר נערכה חקירה עצמאית בנושא - החקירה העצמאית על התעללות מינית בילדים (IICSA) - שפרסמה דוח לפני שנתיים וחצי. מה שקורה בעיירות שלנו הוא שערוריה לאומית. הלקח מכל זה הוא שאסור לצנזר את האמת. הדברים האלה התגלו כנכונים - בעיקר עבור הקורבנות ועבור המוניטין של בריטניה כמדינה ישרה".