"הבן שלי וארוסתו מתחתנים ממש לפני חג המולד. אני אמורה להיות שמחה על זה, אבל אני דואגת שהנישואין לא מתאימים לו - הם מעולם לא נראו לי כזוג מתאים. שלא תבינו אותי לא נכון, הארוסה שלו מאוד נחמדה, אבל קצת יותר מדי הגיונית ומשעממת".
האם מתארת את הבדלי האישיות החדים בין בנה לארוסתו, כאשר היא רואה בהם חוסר התאמה בסיסי: "היא מאוד שמרנית ומעשית, ולעולם לא תחלום לקחת סיכון מחושב או אפילו להישאר בחוץ מעבר לשעת השינה שלה. הבן שלי, לעומת זאת, הוא החיים והנשמה של המסיבה והיה תמיד הרפתקן. אני חושבת שהוא אולי מתפשר, בנוסף לכך שהיא מאוד משכנעת ואולי אפילו קצת קנאית".
הקונפליקט הפנימי של האם מתעצם כאשר היא מודה בקושי להכיל את הרגשות הללו לבדה: "אני מרגישה רע על זה שאני אומרת את זה והבן שלי לא יודע שזה מה שאני חושבת. אני לא יודעת, אני פשוט מרגישה קצת עצובה שהוא אולי לא מתחתן עם נערת החלומות שלו. אני יודעת שהוא היה אוהב לנסוע ולראות את העולם, אבל כל מה שמעניין אותה זה לחסוך כסף לבית ולתכנן למשפחה".
במהלך סיום הפנייה, האם חושפת את עומק החרדה שלה מהמעמד הקרב ובא: "הבעל שלי מסכים, אבל הוא לא עצוב על זה כמוני. אני דואגת שאני אפרוץ בבכי כשהם יגידו את הנדרים. אני לא יודעת מה לעשות עם הרגשות האלה ואשמח למחשבותייך".
הייעוץ ממשיך בהנחיה ברורה לגבי האופן שבו על האם להתמודד עם רגשותיה: "אני חושבת שאת צריכה לשמור את הדעות שלך לעצמך. תתמקדי בעובדה שהבן שלך שמח וזה מה שהכי חשוב. אנחנו לא יכולים להבטיח שנסתדר עם בן או בת הזוג של הילדים שלנו, אבל אנחנו לא מתחתנות איתם. בנוסף, אין לך מושג איך הבן שלך והארוסה שלו מתנהגים בחיים הפרטיים שלהם יחד".
לסיום, כותבת העמוד מציעה הצעות מעשיות ובונות להתמודדות עם המצב: "העצה שלי היא להפסיק לנתח את זה ופשוט ליהנות מהתקופה היפה הזו בחיים שלכם. את צודקת, את צריכה להיות שמחה. אם הפשע הכי גדול של האישה הזו הוא להיות 'יותר מדי הגיונית', אז את בסדר. אולי אם תתאמצי יותר לעשות דברים איתה ולהכיר אותה ברמה עמוקה יותר, את תשני את דעתך ותראי מה הבן שלך רואה בה. ובחתונה, תירגעי ותעשי חיים נהדרים, ותוודאי שתגידי לאנשים שאת בוכה 'דמעות שמחה'".
התרעות פיקוד העורף