כשהשעון הראה 14:30 אחר הצהריים, וגרנר לא חזר מהאכלת החיות, בן משפחה יצא לחפש אותו. מה שהוא גילה במתחם החזירים היה מחזה שנראה כמו הסיוטים הגרועים ביותר. על הקרקע היו פזורים השיניים התותבות של גרנר, הכובע שלו, האולר, חבילת הסיגריות - וחלקי גופו. רוב הגופה נעלמה. החזירים, כפי שהתברר, אכלו את האיש שטיפח אותם.
מה שהחל כתאונה חקלאית מוזרה הפך במהרה לחקירה משטרתית מורכבת. הפתולוג שבדק את השרידים לא הצליח לקבוע את סיבת המוות - פשוט לא נותר מספיק מהגופה כדי לערוך בדיקה מסודרת. השרידים נשלחו לבדיקת אנתרופולוג משפטי באוניברסיטת אורגון, בתקווה לגלות מה באמת קרה.
החוקרים העלו כמה תרחישים אפשריים. האפשרות הראשונה והסבירה ביותר הייתה שגרנר סבל מהתקף לב או מצב רפואי דומה, קרס במתחם החזירים, ואז נטרף על ידי החיות הרעבות. תרחיש שני העלה אפשרות שהחזירים הענקיים הפילו אותו ברגליהם ואז תקפו אותו.
אך האפשרות השלישית, החשודה ביותר, שמדובר ברצח. בשל הנסיבות החריגות של המקרה, הרשויות לא יכלו להתעלם מהאפשרות שמישהו פגע בגרנר ואז השליך את גופתו לחזירים כדי להעלים ראיות.
למעשה, לא מדובר בתקיפה פתאומית וחסרת התראה. שנה קודם לכן, אחת החזירות הגדולות נגסה בגרנר לאחר שדרך בטעות על חזירון. "הוא אמר שהוא הולך להרוג אותה", זכר אחיו מייקל, "אבל כששאלתי אותו על זה מאוחר יותר, הוא אמר שהוא שינה את דעתו".
חרף כל המאמצים, החקירה נמשכה חודשים ארוכים מבלי להגיע לתוצאות חד־משמעיות. בסוף דצמבר 2012, התובע פרייזר דיווח שהחקירה לא הושלמה. סיבת המוות נותרה רשומה כ"לא מוגדרת", ולמרבה הצער, אין עדות לכך שהתוצאות הסופיות של בדיקת הגופה פורסמו אי פעם לציבור.
זיהוי הקורבן נעשה בסופו של דבר על ידי רופא שיניים מקומי, שזיהה את גרנר דרך השיניים התותבות שנמצאו במתחם. זה היה הדבר היחיד שנותר ממנו כמעט שלם.
התרעות פיקוד העורף