המסמכים, שמעולם לא פורסמו יחד עד כה, משקפים את רוחו של בן-גוריון בעתות משבר ואת יכולתו לראות למרחוק. דבריו עוסקים לא רק בביטחון אלא גם בתקווה, באחווה ובחזון של עם יהודי מאוחד ומדינה משגשגת.
עוד הוסיפה "מן המסמכים נשקפת יכולתו לבחור מילים שמעניקות עוגן וביטחון ברגעים של אי-ודאות יחד עם ביטויים של כאב, חמלה ונחמה. דפי ההיסטוריה הללו, יכולים לשמש גם היום תזכורת לחוזקו של העם ולעמידתו בשעת מבחן ולהדהד מסר של אחריות, תקווה ואחדות".
בברכה מ-כ"ז באלול תשט"ז (3.9.1956), פחות מחודשיים לפני מבצע קדש, כותב בן-גוריון: "השנה החולפת הייתה שנת דאגה וחרדה קשה לשלום ישראל... אך יחד עם זאת שנת הישגים כבירים בבניין המדינה... שתהא השנה החדשה שנת שלום וביטחון, חירות ופריחה... שנת פיתוח, עלייה ושלווה בישראל". בן-גוריון מזכיר לנו גם בשנה קשה לא לאבד את התקווה או לשכוח להביט קדימה.
ראש השנה ב-1956 היה זמן מתוח ביותר בישראל הצעירה. בן-גוריון מצביע על החשש בקרב הציבור אך גם מדגיש ההישגים האדירים של המדינה שנוסדה רק 8 שנים קודם: הקמת עשרות ישובים, קליטת עולים חדשים והכרה בין-לאומית למחקר מדעי ישראלי. בצל החששות הביטחוניים, בן-גוריון מזכיר את המטרה הגדולה שלעם ישראל יהיו שלום, פריחה ושגשוג.
במכון למורשת בן-גוריון התרגשו מאוד לגלות בארכיון בן-גוריון טיוטה מקדימה של ברכת שנה טובה ששודרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון ב-כ' באלול תש"ח, 24.09.1948. "לעם ישראל". ראש השנה בשנת 1948 אירע בשיאה של מלחמת העצמאות, זמן של קרבות קשים ואי-ודאות גדולה. אך זה היה גם ראש השנה הראשון אחרי הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל.
בן-גוריון מודה ש"לא בלי דאגות וחששות קשים אנו מתקרבים לסף השנה החדשה", אבל גם כן מזכיר משמעות ההישגים של השנה: "הייתה זו שנת פסגה בהיסטוריה היהודית: בא - ואם רק בראשיתו – חזון הגאולה של דורות, ומדינת ישראל קמה, אחרי אלפי שנים...".
בן-גוריון מזכיר ומחזק אלה שמגיעים לראש השנה בכאב ודאגה: "ברכת ממשלת ישראל שלוחה לשנה חדשה להורים האבלים והגאים, לאבות ואימהות אשר שכלו בניהם היקרים במלחמת עצמאותנו" ולאלה שבלעדיהם לא הייתה מדינה: "לחיילים וחיילות הנאמנים בצבא ההגנה לישראל, ביבשה, באוויר ובים, לכל העובדים המסורים אשר בשקידתם הצנועה הוכנו ויוצרו מכשירי התגוננותנו, לכל תושבי המדינה ובוניה".
בן-גוריון מזכיר לנו גם שבשנה קשה, לא לאבד את התקווה או לשכוח המטרה הגדולה: "הלוואי שהשנה הבאה עלינו...תביא איתה חיי שלום, בנין ועליה במדינת ישראל, וחיי חרות, כבוד, בטחון ואחוות-עמים בעולם כולו".
בטיוטה כאן, רואים בכתב-ידו של בן-גוריון, הוספת המילה "בטחון", משהו שלמענו הוא נלחם כל חייו ועד היום מעסיק את מדינת ישראל. אך ביטחון המדינה הוא רק אמצעי למטרה הגדולה: "לא נחסוך כל מאמץ למען הגיע במהרה לשלום אמת, שלום של כבוד ויציבות".
בן-גוריון לא מסתיר את החששות, אך יחד עם זאת מדגיש את הישגי המדינה הצעירה ואת הצורך באחדות, תקווה ובניין עתיד טוב יותר. ההכרה בכאב לצד ההזדהות עם המאמץ הלאומי מהדהדת גם כיום, בשנים שבהן עם ישראל מתמודד עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים לא פשוטים. המסמכים נחשפים כחלק ממאמץ מתמשך של שני המוסדות לאיתור, תיעוד והנגשה של חומרי הארכיון של ראש הממשלה הראשון לקהל הרחב.
התרעות פיקוד העורף