״השכנה הרעילה את החתול שלי לפני עשור - אני עדיין נוקם בה בדרך הזאת״

כשמדברים על סכסוכי שכנים, רובנו חושבים על ויכוחים על חניה או רעש. אבל מה קורה כשסכסוך שכנים הופך לטרגדיה של ממש, ואז לנקמה שנמשכת יותר מעשור? סיפור שפורסם לאחרונה ברדיט מספר בדיוק על מקרה כזה - ומעורר לא מעט שאלות על צדק, נקמה ויחסי שכנים.

הסיפור מתחיל לפני יותר מעשור, כשמשפחה צעירה חיה בבית שהיה ממוקם במקום גבוה יותר מהבית של השכנה. בכל פעם שהם השקו את הגינה שלהם, המים זלגו במורד המדרון אל הגינה של השכנה ו"הרגו את העציצים שלה", כפי שתיאר הכותב ברדיט. מה שהתחיל כבעיה טכנית פשוטה הפך לסכסוך שנמשך חודשים.

המשפחה התעלמה מהעוינות הגוברת של השכנה, כי בכל מקרה הם תכננו לעבור דירה בקרוב. אבל מה שקרה לאחר מכן שינה הכל - וכנראה גם עיצב את האישיות של הילד בן ה-12 שהיה עד למאורע הטרגי.

יום אחד, כשהילד בן ה-12 חזר מבית הספר, הוא מצא את החתול המשפחתי מוטל ללא רוח חיים ליד הדלת. המשפחה לקחה את החתול לווטרינר, ושם התגלתה האמת הקשה - החתול הורעל. "לקחנו אותה לווטרינר והם אישרו שהיא הורעלה", כתב הילד, שכיום כבר בוגר. "האשם היחיד האפשרי היה השכן שלנו".

כשהאם התעמתה עם השכנה, התגובה שלה הייתה קרירה ואכזרית: "זה לא נחמד כשהדברים שלך מתים". "כל המשפחה שלי הייתה מבוהלת", זוכר הכותב. השכנה חשבה שהיא זוכה בצחוק האחרון, אבל כפי שהוא מציין: "חבל שהיא לא ידעה שאני אדם שמחזיק טינה והייתי ילד מרושע לחלוטין".

הילד בן ה-12 לא הסתפק בכעס רגיל. הוא היה כל כך זועם ובילה ימים שלמים במחשבה איך לנקום בשכנה שהרגה את החתול שלהם. הפתרון הראשון הגיע עם עזרת חבר שהיה בעלים של כלב - אבל הם חיכו עד שהמשפחה עברה דירה. רק אז הם פיזרו ומרחו את צרכי הכלב על המכונית והדלת של השכנה וחיכו לראות את התגובה שלה.

אבל זה היה רק ההתחלה. ברגע שהילד קיבל רישיון נהיגה, הוא החליט על מסורת שנתית מיוחדת: כל ליל כל הקדושים, הוא נוהג לבית של השכנה לשעבר ומזריק עליו ביצים. המסורת הזו נמשכת כבר 11 שנים, ולפי הכותב - הוא לא מתכוון להפסיק.

הסיפור, שפורסם בעמוד r/Neighborsfromhell ברדיט, זכה ליותר מ-200 תגובות והעלה דיון ער על צדק, נקמה ואחריות. חלק מהמגיבים שיבחו את הנוקם על כך שלא שכח את החתול שלו, ואחד מהם כתב: "כל הכבוד לך! החתול שלך מחייך מעבר לקשת".

אחרים הציעו דרכי נקמה קיצוניות יותר. "רוצה טריק קל? קנה דגים וזרוק אותם על הגג", הציע אחד המגיבים. "הם יחליקו למטה לתעלות, וחלק יישארו על הגג. הריח יהרוג אותה". אחר הוסיף: "זרוק חופן של מרק בשר בחצר לפני הגשם. כל כלב בשכונה יחפור בחצר ויחפש פינוק". משתמש שלישי הצטרף: "אתה צריך לרשום אותה לכל ספאם מייל מטופש שאפשר".

אבל היו גם כאלה שחשבו שהנקמה חלשה מדי: "לזרוק ביצים על הבית שלה פעם בשנה? על הרג החתול שלך? בלי להעליב אבל זה די חלש למישהו שמכריז על עצמו כרע. ציפיתי להרבה יותר".

הסיפור הזה מעלה שאלות מעניינות על טבע הנקמה ועל הגבול בין צדק לנקמה. האם זריקת ביצים על בית פעם בשנה היא תגובה מידתית לרצח חתול? האם 11 שנים של נקמה מתמדת הם יותר מדי? ומה לגבי האחריות של בעלי החתולים לשמור על החיות שלהם מחוץ לרכוש של שכנים?

מה שבטוח הוא שהמקרה הזה מזכיר לנו עד כמה סכסוכי שכנים יכולים להסלים, ועד כמה חשוב למצוא דרכי תקשורת ופתרון לפני שהמצבים הופכים לטרגיים. כי בסופו של דבר, אף אחד לא זוכה כששכנים הופכים לאויבים - ובמקרה הזה, החתול התמים שילם את המחיר הכי יקר.