מי שחושב שרק בני האדם אוהבים לשתות כוס משקה אלכוהולי בסוף היום, כדאי שיכיר את השימפנזים. מחקר חדש שיצא השבוע מגלה שהקופים הקרובים אלינו ביותר שותים מדי יום את המקביל לשני משקאות אלכוהוליים, הכל בזכות התפריט הטבעי שלהם.
השימפנזים אוכלים בממוצע 4.5 קילו פירות ביום, שזה בערך 10% ממשקל הגוף שלהם. זה כמו שאדם ששוקל 70 קילו יאכל 7 קילו פירות ביום. בגלל הכמויות הגדולות, הם מגיעים לכ-14 גרם אתנול ביום - בדיוק כמו משקה אלכוהולי סטנדרטי בארה"ב.
מארו לא רק צפה בשימפנזים - הוא עבד כמו שד. בתנאים קשים, עם חשמל מוגבל ורק פאנלים סולאריים, הוא עיבד 20 דגימות ביום במשך 12 שעות. הלחות הקבועה איימה על הכלים שלו, אבל הוא המשיך לכייל את הציוד שוב ושוב כדי למדוד אלכוהול בסוגי פירות טרופיים שונים.
הוא השתמש בשלוש שיטות מתקדמות: מכשיר מבוסס מוליכים למחצה שדומה לנשיפון, גז כרומטוגרף נייד, ובדיקה כימית. כל השיטות הראו תוצאות דומות, מה שאישר את הממצאים שלו.
מארו בדק 21 מיני פירות שונים באתרי המחקר. הוא מתאר את המגוון כ"מדהים" - מפירות בגודל כדור באולינג ועד פירות שמורכבים כמעט לחלוטין מזרעים עם רק מעט עיסה שמודבקת אליהם, ועוד כל מה שביניהם.
הפירות הכילו בממוצע 0.32% אלכוהול לפי משקל בנגוגו ו-0.31% בטאי. זה נשמע כמו לא הרבה, אבל כשמשכללים את זה עם הכמות שהשימפנזים אוכלים, התוצאה מרשימה.
מה שמעניין זה שהשימפנזים לא סתם אוכלים פירות אקראיים. הם דווקא בוחרים את הפירות עם הכי הרבה אלכוהול. באוגנדה הם מעדיפים תאנים מסוג Ficus musuco, ובחוף השנהב הם אוהבים את הפרי דמוי השזיף של העץ Parinari excelsa.
אבל הכי מעניין זה מה שקורה אחרי הארוחה. קבוצות של זכרים שימפנזים מתכנסות יחד בחופת עצי התאנים הללו לאכול מהפירות האלכוהוליים, ואז יוצאות למשימות מסוכנות כמו סיורי גבול וציד קופים. זה נשמע מוכר? בדיוק כמו קבוצת חברים שיושבת על בירה לפני שהם יוצאים להרפתקה.
מארו גילה משהו מרתק על התזמון. נוכחות של הרבה פירות בשלים משפיעה על התנהגויות חברתיות שונות - מידי פעם השימפנזים יוצאים לסיורי טריטוריה וציד. ומה שעוד יותר מעניין - מחזור הייחום של נקבות שימפנזים, כשהן פוריות, מתוזמן דווקא סביב הזמן שבו זמינות כמויות גדולות של מזון.
כמו שמארו אמר: "אנחנו יודעים שרק הנוכחות של הרבה פירות בשלים יכולה להשפיע על דברים כמו כמה פעמים הם יוצאים לסיורי טריטוריה וציד. ייתכן שאתנול יכול למלא תפקיד בכמה מהדינמיקות הקשורות לתזונה הללו, במיוחד כשהם מסוגלים לצרוך נפחים גדולים של פירות במהירות".
המחקר החדש מוכיח שהוא צדק. השימפנזים באמת צורכים אלכוהול בכמויות משמעותיות, והם כנראה אפילו מחפשים את הפירות עם הכי הרבה אלכוהול. דאדלי אמר שהוא השתער שהכמויות שהשימפנזים צורכים יהיו גבohות, אבל התוצאות הפתיעו אפילו אותו.
מארו הוסיף ש"השימפנזים צורכים כמות דומה של אלכוהול לכמות שאנו עלולים לצרוך אם היינו אוכלים מזון מותסס מדי יום. המשיכה האנושית לאלכוהול נבעה כנראה מהמורשת התזונתית הזו של הקדמון המשותף שלנו עם השימפנזים."
לפני שתחשבו שהשימפנזים הופכים לאלכוהוליסטים של הג'ונגל - הם לא מתנהגים בכלל כמו שיכורים. הם אוכלים את הפירות לאורך כל היום במשך שעות רבות, מה שמפזר את האלכוהול ומגביל את השפעתו. בנוסף, הבטן שלהם מתמלאת הרבה לפני שהם מגיעים לרמה שתשכר אותם. זה בעצם כמו לשתות סיידר אלכוהולי כל היום במקום להזמין שוטים בבר.
דאדלי מסביר: "השימפנזים אוכלים 5 עד 10% ממשקל הגוף שלהם ביום בפירות בשלים, אז אפילו ריכוזים נמוכים מניבים סכום יומי גבוה - מינון משמעותי של אלכוהול. אם השימפנזים דוגמים פירות בשלים באופן אקראי כפי שעשה אלכסיי, אז זה יהיה קצב הצריכה הממוצע שלהם, ללא תלות בהעדפה כלשהי לאתנול. אבל אם הם מעדיפים פירות בשלים יותר ו/או עשירים יותר בסוכר, אז זה גבול תחתון שמרני לקצב בליעת האתנול הסביר".
יש גם הסבר גנטי לזה. לפני 10 מיליון שנה, הקדמון המשותף שלנו ושל השימפנזים פיתח מוטציה בגן האלכוהול דהידרוגנאז 4 שעזרה לגוף לפרק אלכוהול פי 40 מהר יותר. זה בעצם כמו לקבל גן מובנה לשתיית אחראית.
עדיין קשה לענות על השאלה המרכזית - האם השפעת צריכת הכמות הזו של אלכוהול תזונתי משפיעה על התנהגות השימפנזים? מארו מודה: "קשה לומר כמה צריכת כמות זו של אלכוהול תזונתי תשפיע על התנהגות השימפנזים. אנחנו יודעים שרק הנוכחות של הרבה פירות בשלים יכולה להשפיע על דברים כמו כמה פעמים הם יוצאים לסיורי טריטוריה וציד".
השימפנזים מומחים בצריכת פירות בשלים, שמהווים יותר מ-70% מהתזונה שלהם. אז בעצם, האלכוהול הוא חלק טבעי ומרכזי מהחיים שלהם.
המחקר הזה לא רק מעניין מבחינה מדעית - הוא מסביר משהו על בני האדם. אולי הרצון שלנו לאלכוהול לא בא מהתרבות, אלא מהגנים. מארו אומר שאנחנו יכולים ללמוד על עצמנו דרך השימפנזים.
מארו לא מסתפק במה שגילה עד עכשיו. הוא חזר לנגוגו הקיץ האחרון עם מטריות (כן, מטריות) כדי לאסוף דגימות שתן משימפנזים שישנים בעצים. זה כדי לבדוק ישירות כמה אלכוהול יש להם במערכת באמצעות ערכות בדיקה דומות לאלה שמשתמשים במקומות עבודה מסוימים בארה"ב. לא הכי נוח לאסוף, אבל המדע דורש הקרבות.
אם יתגלה שהם מעדיפים את הפירות "החזקים", זה יחזק את התיאוריה של דאדלי. מארו השער שהשימפנזים שופטים אם לאכול פרי שבידם חלקית על בסיס הריח של אתנול.
בסופו של דבר, נראה שהשימפנזים מלמדים אותנו שלאהוב אלכוהול זה לא בהכרח נחלת בני האדם. אולי זה פשוט חלק מהתכנון הטבעי, משהו שקיבלנו בירושה מהחברים היקרים שלנו בג'ונגל. ההבדל הוא שאנחנו המצאנו מערכות ייצור מתקדמות והשתכללנו בטכניקות זיקוק, ואילו הם נשארו עם הבר הטבעי שלהם.
התרעות פיקוד העורף