מדענים מזהירים כי שינויי האקלים משבשים את דפוסי הנדידה של הציפורים - תופעה שעלולה להשפיע באופן הרסני הן על בעלי הכנף והן על בני האדם.
לפי הודעה של אוניברסיטת בינגהמטון, מינים רבים של ציפורים נודדים אלפי קילומטרים בין יבשות, במסלולים קבועים הכוללים תחנות ביניים שבהן הן עוצרות "לתדלוק" לפני המשך הדרך. אך בשל שינויי האקלים, הציפורים מסתמכות על אור היום ועל אותות טבעיים אחרים, ולעיתים מגיעות מוקדם מדי או מאוחר מדי - כשהחרקים שהן ניזונות מהם כבר נעלמו. החוקרים השוו זאת ל"נסיעה ארוכה בכביש רק כדי לגלות שכל המסעדות והמלונות סגורים".
כתוצאה מכך, רבים מהציפורים סובלים מרעב או אינם מצליחים למצוא בני זוג. גם מזג האוויר הקיצוני, שהחמיר עם השנים, מקשה על הנדידה. עונת ההוריקנים המתארכת גורמת לכך שציפורים רבות נתקלות בסופות בזמן חציית מפרץ מקסיקו. המצב של עופות העולם ממילא חמור: מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל מצא כי מאז 1970 נעלמו כשלושה מיליארד ציפורים. אגודת אודובון הלאומית מזהירה כי 389 מיני עופות בצפון אמריקה עלולים להיכחד בתוך חמישים שנה.
ההשלכות אינן רק אקולוגיות - כ-5% מהמינים הצמחיים בעולם תלויים בציפורים להאבקה, כך שירידה באוכלוסייתן עלולה לפגוע בייצור מזון ולערער מערכות אקולוגיות שלמות. גם מבחינה כלכלית, צמצום אוכלוסיות הציפורים עלול לפגוע בגידולים חקלאיים כמו קפה ושוקולד ואף בייצור תרופות טבעיות.
בארצות הברית כבר נצפתה ירידה באוכלוסיות של מינים כמו חופית אדומת-צוואר, סבכי והסבכי שחור-הגרון, שנתיבי הנדידה שלהם נפגעו בשל מחסור במזון. החופיות, הנודדות מהקוטב הצפוני לדרום אמריקה ועוצרות לאורך חופי ארצות הברית, איבדו כ-75% מאוכלוסייתן - בין היתר בשל התחממות הארקטי ועליית מפלס הים הפוגעת באזורי ההאכלה שלהן.
בעוד חלק מהמינים מצליחים להתאים את עצמם לשינויים, אחרים מתקשים לשרוד. "יש ציפורים שמצליחות לעקוב אחר שינויי האקלים, אבל הבעיה היא עם אלה שלא," אומר פרנסוורת'. המדענים ממליצים לציבור לסייע במאמץ על ידי כיבוי אורות בלילה, כדי למנוע בלבול בציפורים הנודדות, וכן להציב עמדות האכלה ואמבטיות מים שיספקו להן מקורות מזון ומנוחה במהלך מסען הארוך.
התרעות פיקוד העורף