זו שאלה שנשאלת מאז ומתמיד: האם אלוהים באמת קיים? במשך מאות שנים, המדע נתפס כהסבר החלופי לאמונה באל, כאילו השניים לא יכולים להתקיים בו-זמנית. אבל עכשיו, שני מתמטיקאים צרפתים מציגים טענה מפתיעה: המדע לא רק שלא סותר את קיומו של אלוהים - הוא דווקא מחזק אותו.
הגרסה באנגלית יצאה באוקטובר 2025 בארה"ב ובבריטניה עם מהדורה ראשונה מרשימה של 110,000 עותקים. הספר מכיל איורים בארבעה צבעים וציטוטים מ-63 זוכי פרס נובל, והוא מופץ על ידי הוצאת Palomar ו-Abrams Books. המחברים אף מממנים בעצמם את ההוצאה לאור ומתכננים כנסים אקדמיים באוניברסיטאות וסדרת סרטים תיעודיים לקידום הספר.
אוליבייה בונאסי הוא יזם וסופר שעבודתו מגשרת בין מדע, היגיון ואמונה. בוגר École Polytechnique היוקרתית (X86), מכון HEC Start-up, והמכון הקתולי של פריז (תואר ראשון בתיאולוגיה), הוא ייסד מספר חברות. מעניין במיוחד שבונאסי היה לא-מאמין עד גיל 20. מאז הוא כתב יותר מ-20 יצירות - כולל ספרים, סרטונים, מופעים, תסריטים ומאמרים - שעוסקים ברציונליות של האמונה ובמפגש בין מדע ורוחניות. הוא גם יוצר אתר החדשות Aleteia, האתר הקתולי המוביל בעולם בשמונה שפות.
יחד, השניים שיתפו פעולה קודם לכן ביצירת Aleteia ו-Marie de Nazareth בישראל. למחקר הספר הם שיתפו פעולה עם למעלה מ-20 מדענים, פיזיקאים, היסטוריונים ופילוסופים.
הספר טוען שבמשך יותר מארבע מאות שנים, מקופרניקוס דרך גלילאו, דרווין ופרויד, הצטברו גילויים מדעיים שיצרו את הרושם שניתן להסביר את היקום ללא התייחסות לאל. בתחילת המאה העשרים, המטריאליזם הפך לתיאוריה השלטת.
בונאסי מסכם: "הספר הזה הוא חקירה של שאלה אחת: האם אנחנו יכולים לדמיין שאין דבר מעבר ליקום החומרי? או שעלינו לשקול שהיקום החומרי אינו מספיק בפני עצמו וכי סיבה חיצונית נחוצה כדי ליצור ולווסת אותו? בסופו של דבר, המסקנה שאנו מגיעים אליה מהחקירה הרחבה הזו היא שהמטריאליזם הפך לאמונה שהיא באמת לא רציונלית היום."
זה היה ב-1965 כששני אסטרונומים בניו ג'רזי סיפקו ראיות מכריעות המאשרות את התיאוריה. לראשונה, הם גילו קרינת רקע קוסמית מיקרוגלית (CMB) - הקרינה שנותרה מלידת היקום, הנחשבת לזוהר שנותר מהמפץ הגדול.
אקדמאים רבים - כולל המנוח פרופסור סטיבן הוקינג - הפריכו את ההצעה שבורא אלוהי עמד מאחורי המפץ הגדול. אך לפי המחברים, ששניהם נוצרים, פעולה כזו מעידה שהיה סוג של ישות עליונה שיכלה להפעיל אותה.
"המפץ הגדול דוחף אותנו לפינה," הם כותבים בספרם. "בגלוי, הוא מעמיד אותנו פנים אל פנים מול הרעיון של אלוהים. העובדה שאנחנו לא יכולים באמת לחשוב על הזמן שלפני המפץ הגדול, שכן הקטגוריות של זמן, מרחב וחומר פשוט לא חלות, נותנת אמינות לרעיון של מעשה יצירתי."
הם שואלים: "אם היה מידע מתמטי לפני המפץ הגדול, מי הוא ה'מתכנת' המדהים מאחורי קוד כזה?"
חצי מאה לאחר הגילוי, עדיין אין תיאוריה אלטרנטיבית הנתמכת על ידי תצפיות ניסיוניות, מציינים המתמטיקאים הצרפתים. "אנחנו מחכים לשווא," הם מוסיפים.
"פרמטרים חיוניים" אחרים כוללים את ההטיה ה"מושלמת" של ציר הסיבוב של כדור הארץ ועובי שכבת האוזון שלו, המגנים עלינו מפני הקרינה הקטלנית של השמש.
או שהמספרים ה"מכוילים עדין" הללו הם "תוצאה של מקריות" - אחת שהיא לא סבירה רק באופן אינפיניטסימלי - או שהם מגיעים מ"חישובים מורכבים של אלוהים בורא אינטליגנטי ביותר", אומרים בולורה ובונאסי.
"עבור חלק מהמספרים הללו, שינוי קל מאוד אפילו בנקודה עשרונית רחוקה היה מייצר יקום בלתי מזוהה, ואנחנו לא היינו כאן כדי לדבר על זה," הם כותבים.
אסכולת מחשבה זו, המכונה השערת היקום המכוויל העדין, מזכירה את התמונה של בורא כל-יכול בשמיים שמשחק עם חוגות וכפתורים. בעוד שהתמונה הזו עשויה להיות קפיצת דמיון, האמונה האלטרנטיבית שהיקום "הוא תאונה חסרת מטרה" נתמכת פחות על ידי המספרים המכוילים בצורה מושלמת.
לפני כארבעה מיליארד שנים, חומר דומם הפך לצורות החיים הפרימיטיביות המוקדמות ביותר וה-DNA התעורר לקיום באופן מסתורי. חוסר הסבירות של "הקפיצה העצומה" מחומר דומם לחיים היא "מסחררת", מסבירים המתמטיקאים הצרפתים - והמקריות לבדה "לא יכולה להסביר את הופעת החיים".
קריק, בעצמו אתאיסט, הודה שמבנה מורכב כמו DNA לא יכול היה להופיע "במקרה" - ונראה היה "כמעט נס". DNA מהווה חלק מ"מערכת קידוד ייחודית, מתוחכמת ומתואמת" שמצביעה על קיומו של "מעצב אינטליגנטי".
בולורה ובונאסי מציעים שהחיים התעוררו כשהם התעוררו בשל חוקי טבע שהונחו על ידי אלוהים עוד מההתחלה, או כתוצאה של התערבות מיוחדת של אותו בורא.
"ב-50 השנים האחרונות, גילינו שהמורכבות של החיים עולה על כל מה שיכולנו לדמיין," הם אומרים. "דמויות המובילות של היום במדע הושפלו על ידי עובדה זו."
היא אומרת שאור, ובמיוחד מהירות האור, הוא "הקבוע" היחיד ביקום - והכל אחר הוא יחסי, אפילו הזמן.
נוצרים מסוימים פירשו את התיאוריה כהוכחה שאלוהים קיים על ידי ביצוע השוואות בין אור לאלוהים - שניהם קבועים בלתי משתנים. באופן בולט, התנ"ך אומר "אלוהים הוא אור" ומשתמש שוב ושוב במילה "אור" כדי לתאר אלוהים נוכח-בכל - כמו "אני אור העולם" ו"ה' אורי וישעי". התיאוריה אומרת שהזמן היה נעצר אם משהו היה נוסע במהירות האור - בעוד שבאופן דומה אלוהים הוא נצחי, ללא התחלה וללא סוף.
איינשטיין עצמו הכיר לעיתים קרובות בצורך בישות "עליונה אינסופית" האחראית ליצירת העולם - אף על פי שהוא מעולם לא הכיר באלוהים אישי או לא עקב אחר שום דת מסוימת.
ב-1954, איינשטיין כתב את "מכתב האל" המפורסם שלו לפילוסוף הדת אריק גוטקינד כתגובה ביקורתית לספרו. "המילה אלוהים עבורי היא לא יותר מאשר הביטוי והתוצר של חולשה אנושית, התנ"ך אוסף של אגדות מכובדות, אך עדיין פרימיטיביות לחלוטין, שעם זאת הן די ילדותיות למדי," הוא אמר במכתב. הוא הוסיף: "שום פרשנות, לא משנה עד כמה עדינה, לא יכולה (עבורי) לשנות דבר בעניין זה."
אף על פי שאיינשטיין לא הציג את הפרשנות הדתית הזו כאמת, היבטים מסוימים של התיאוריה שלו בהחלט תומכים באמונה שאלוהים קיים.
לדוגמה, תופעה הנקראת שזירה קוונטית מתארת שני חלקיקים ותכונותיהם שמתקשרות זו עם זו ללא מגע פיזי ביניהן. בשנים האחרונות, הפיזיקאי הצרפתי אלן אספקט, זוכה פרס נובל, הדגים שזירה קוונטית בין שני חלקיקים במרחק של כ-40 רגל זה מזה ש"שוחחו באופן מיידי" זה עם זה.
ניסויי קוונטים כמו זה הבהירו "שבתוך תחום הפיזיקה יש שכבה אחרת של מציאות," אומר הצמד בספר.
"גילוי המאה העשרים של האופי הקוונטי של עולמנו - שמראה שהוא בלתי מוגדר ונתון באופן רדיקלי למקריות - הוא חיוני מבחינה מטאפיזית," הם הוסיפו. "הוא מספק אישור עקיף לתזה שאלוהים קיים תוך כדי ערעור על העמדות הדטרמיניסטיות של מדענים אתאיסטים מהמאה התשע-עשרה."
ווילסון אומר על הספר: "זוהי הצגה טובה מאוד של התפתחות תיאוריית המפץ הגדול והשפעתה על האמונות שלנו והייצוג שלנו את העולם... כפי שתיאוריית המפץ הגדול מציעה, אם ליקום הייתה התחלה, אז איננו יכולים להימנע מהשאלה של בריאה."
פרופסור אנדרו בריגס, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ומחבר הספר "הסקרנות הלפני אחרונה", אומר: "ההתקדמות המדהימה במדע ובקוסמולוגיה במאה האחרונה מעלה שאלות יסודיות על קיומנו... מישל-איב בולורה ואוליבייה בונאסי חוקרים את השאלות הללו בצורה קריאה מאוד, ונותנים תיאור אישי של איך התשובות שלהם מובילות אותם לאמונה מוצדקת באלוהים."
רוברט קאיטה, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת פרינסטון, מכנה את הספר "מקרה משכנע לאופן שבו המדע תומך באלוהים בורא."
ד"ר אבן אלכסנדר, מחבר הספר "הוכחה לגן עדן", אומר: "ספר זה מספק טיעון רציונלי חזק למציאותו של אלוהים בורא שהוא מנחם מאוד לאלה בעלי חשיבה מדעית. מומלץ מאוד!"
סטפני רידר, אוונגליסט ומומחית בתחום מוות תאי מתוכנת ומחברת הספר "האם זה אפשרי? כשמדע ואמונה נפגשים", אומרת: "הספר מדגיש באופן יוצא דופן ומדויק כיצד ההתקדמות המדעית האחרונה מצביעה על אלוהים בורא. מתועד באופן נפלא, הוא גם מציג מדענים רבים ומפורסמים שתמכו בהרמוניה דינמית ובאוסמוזה בין הגילויים שלהם לבין הרעיון של בורא במקור של כל הדברים."
מילים אלו של האפיפיור פרנציסקוס מהדהדות במדויק את הטענה המרכזית של הספר - שהמדע והאמונה לא סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה.
התרעות פיקוד העורף