"אני מזיעה מהחלק העליון של בתי השחי ועד לחלק התחתון של המותן", מספרת דארסי, המתגוררת בסקוטלנד. "הייתי הולכת לבית הספר בחורף בלי מעיל רק כדי שלא להזיע. ככל שגדלתי, זה הפך לגלוי יותר. הייתי מתחילה לקבל שפשופים, פריחות, שלפוחיות ופצעים חמורים".
דארסי נאלצה להתקלח חמש פעמים ביום ולשאת איתה שניים או שלושה סטים של בגדים להחלפה בבית הספר. "אם אני יוצאת, אפילו רק לטיול קצר, לפעמים אני צריכה להחליף בגדים פעמיים או שלוש ביום. זה השתלט על חיי. הייתי כל הזמן במיטה, לא רציתי לצאת מהבית או ליצור חברויות. זה היה מביך מאוד".
כדי להתמודד עם התייבשות, דארסי הייתה שותה עד חמישה ליטרים של מים ביום. היא אובחנה עם היפר-הידרוזיס ב-2019 וקיבלה בתחילה הזרקות בוטוקס במימון NHS, אך הטיפול בוטל בתחילת השנה עקב פרישה של מספר רופאים בתחום.
"זאת הייתה מכה קשה," סיפרה דארסי. "כשקיבלתי את מכתב הביטול, פשוט בכיתי בלי הפסקה. כשהתחלתי את טיפול הבוטוקס, הוא החזיק מעמד כל השנה ולא היו לי תסמינים - לא שלפוחיות, לא הזעה. הרגשתי נפלא. עכשיו אני נאלצת לקבל טיפול פרטי. זה עדיין מורגש, אבל לא כמו קודם."
לדבריה, היפר-הידרוזיס אינה נתפסת כבעיה רפואית אמיתית: "אני חושבת שאנשים רואים מישהו מזיע וחושבים שהוא מכוער או לא נקי. זה מצב רפואי אמיתי ויש אנשים שחיים איתו."
התרעות פיקוד העורף