אבל האמת היא שלדבר על השפעת המסכים על הילדים רגע לפני 2026, זה לגמרי אולד ניוז. כולנו כבר יודעים שהטכנולוגיה הונדסה מראש כדי לגרום לנו להתמכר אליה, מבינים שיש לנו את החובה לאזן בין השימוש של הילדים במסכים לבין מטלות חיים נוספות וחשובות לא פחות כמו לימודים, חוגים, תנועת נוער, פעילות ספורטיבית, חוגים, חברים ומשפחה, ומכירים בזה שבכל פעם שאנחנו נמצאים לידם כשהמסך ביד שלנו (וזה קורה המון!) אנחנו מעבירים להם את המסר – יש לנו כרגע משהו חשוב יותר מכם.
כולנו מבינים את התפקיד שלנו כהורים, ויחד עם זאת מתקשים לעשות את זה. עומס החיים מצריך מאיתנו כל הזמן לכבות שריפות מיידיות ולהדוף משימות מתוך הרשימה האינסופית, ומפריע לנו לעשות את מה שאנחנו פשוט חייבים לעשות – להצליח לראות את הנזקים השקופים והמצטברים.
כי יכול להיות שיש משהו דחוף יותר שאנחנו צריכים לעשות כרגע, פשוט כי אם לא נעשה אותו הנזק שייגרם לנו יהיה מיידי, אבל בדיוק באותו הזמן יש נזק גדול הרבה יותר שאולי לא נרגיש אותו באופן מיידי, אבל הוא הוא שם, מצטבר וגדל.
והנזק הגדול באמת הוא זה שקורה למערכות היחסים שלנו ושלהם. מערכות יחסים משמעותיות, ובראשן כמובן מערכות היחסים המשפחתיות, הן הגורם החשוב והמשפיע ביותר בכל מה שנוגע למדדי שביעות רצון מהחיים. לכן, כשאנחנו לא דואגים לשמר ולטפח אותן, אנחנו פוגעים ישירות באיכות החיים שלנו ושלהם, ומבזבזים את הפוטנציאל הגדול שטמון בהן ככלי מנחם ומעצים בחיים.
כשהם, ואנחנו, נמצאים יותר ויותר שעות בתוך המסכים, אנחנו הולכים ומתרחקים. כל אחד חווה את מה שעושה לו טוב, ממשיך להתעמק בעולם שמעניין אותו (וככה זה בדיוק עובד – למשוך אותנו פנימה על ידי זיהוי של מה שמעניין אותנו), והעולמות המשותפים הולכים ונעלמים. אנחנו רואים מה זה עושה לזוגיות, וככל שהזמן עובר אנחנו גם רואים מה זה עושה ליחסי הורים וילדים.
הרעיון הוא לא להתנגד לתחומי עניין שונים, כי בסופו של דבר משפחה אמורה להיות הקרקע הפורייה שמאפשרת ומעודדת צמיחה אישית, אלא לוודא שיש לנו מספיק עולמות משותפים, ושאנחנו מספיק מארחים אחד את השני בעולמות הנפרדים. ככה נבנים קשרים, ונוצרות אינטימיות וקירבה.
המסכים הם לא האויב. הם חלק משמעותי מהחיים שלנו ושלהם, נותנים מענה להרבה צרכים חשובים, ואם משתמשים בהם בצורה טובה, גם יכולים להקל עלינו ולקדם אותנו ואת היחסים שלנו. מה שכן, אנחנו חייבים לקחת בחשבון גם את הנזק הפוטנציאלי שהם יכולים לייצר – בכלל, וליחסים המשפחתיים בפרט.
הפתרון מצוי באיזון נכון בין כל הדברים שחשוב לנו להנחיל כהורים, דאגה לזמנים מספקים של קירבה ותחומי עניין משותפים, ורצון כן ואוהב להתעניין ו"לבקר" בעולמות הפנימיים השונים. ככה יוצרים יחסים משמעותיים, וככה יוצקים משמעות ומקדמים את האושר שלהם ושלנו.
בואו ננצל את היחסים המשפחתיים כגורם משפיע, כדי ליצור קשרים חזקים שמספקים ביטחון ושייכות. בואו ננצל את הזמן הזה של הילדות שבו ההשפעה שלנו על החיים שלהם עדיין מאוד גדולה. בואו ננצל את רגעי החסד המרגשים שלעולם לא נוכל להחזיר לאחור. בואו נבנה את מה שאנחנו מאחלים להם ולנו.
הכותבת: חדי אקסלרד, יועצת זוגית ומשפחתית, מרצה בתכנית התואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל-אביב יפו, מגישת פודקאסט העוסק בתחום היחסים.
התרעות פיקוד העורף