החקירה נפתחה לאחר שהמשטרה מצאה את הקורבן הראשונה. החוקרים הצהירו כי לא ראו מעולם זירת רצח במצב כזה "כבר 30 שנה". האישה זוהתה כעובדת מין שהתמודדה עם התמכרות לסמים, אך המשטרה לא הצליחה למצוא שום ראיה שהובילה לחשוד.
כ־6 חודשים לאחר מכן נמצאה הקורבן השנייה - מריה פרננדה, בת 24. מאחורי סככה, באותן נסיבות בדיוק, כשאותם איברים פנימיים חסרים. במקרה שלה, החזה גם "נכרת". המשטרה שלחה יותר כוחות מאשר בחקירה הראשונה, כשהיא משוכנעת שמדובר באותו רוצח, בשל הדמיון בין הזירות, פרופיל הקורבנות והמיקום.
"עקבנו אחרי קצה חוט", אמר ז’ואאו דה סוסה, ראש המשטרה המשפטית. "שמענו כמה אנשים הקשורים לעבר שלהן, אבל הכול היה לא פורמלי, בלי מספיק ראיות כדי לעצור או אפילו לחקור מישהו באופן רשמי".
רק חודשיים לאחר מכן נרצחה הקורבן השלישית - מריה ז’ואאו, בת 27, שהייתה במקרה חברה של הקורבן הראשונה. כמו בשני המקרים הקודמים, היא נחנקה, בטנה נפתחה, והפעם הרוצח הצליח להוציא את כל האיברים הפנימיים. למרות מאמצי המשטרה, לא נמצאו פרטים על הרוצח, ומעולם לא בוצעו פשעים דומים בשנים שלאחר מכן.
ב־1993 ה־FBI הצטרף לחקירה, לאחר שנמצא כי ב־1988 בארה״ב - בניו בדפורד, מסצ'וסטס, עיר בעלת הקהילה הפורטוגלית הגדולה במדינה, התרחשו פשעים עם אותם מאפיינים. הממצאים העלו כי מדובר ככל הנראה ברוצח שפעל בארה״ב לפני ששב לפורטוגל. בוצע מעצר, אך החקירה לא העלתה ראיות מוצקות והחשד בוטל.
מאז 2008, לפי החוק הפורטוגלי, חל התיישנות על מקרי הרצח - ולכן אפילו אם יימצא חשוד, או יגיע מי שיודה, לא ניתן להעמידו לדין. בין השנים 1993 ו־1997 דווח על פשעים דומים בהולנד, צ׳כיה, דנמרק ובלגיה - מה שעורר שמועות כי הרוצח היה נהג משאית שפעל בין מדינות אירופה.
התרעות פיקוד העורף