שארלוט סיפרה כיצד ראתה גם את גן עדן וגם את הגיהנום - ומה שראתה שינה את חייה. בזמן שהרופאים ניסו להוריד את לחץ הדם שלה, בעלה דני עמד לצידה והיה עד לרגע שבו הצוות הרפואי "קרא קוד חירום". שארלוט מספרת שבאותו רגע חשה כאילו היא "מעל גופה" וצפתה בצוות הרפואי מבצע עיסויים בחזה.
שארלוט תיארה: "יכולתי לראות את כולם - את כל האחיות סביב. הרגשתי את ריח הפרחים היפים ביותר שחשתי אי פעם ואז שמעתי מוזיקה. כשפתחתי את עיניי ידעתי היכן אני. ידעתי שאני בגן עדן."
לאחר מכן, היא החלה לתאר לדני את מה שחוותה: "היא התחילה לדבר על הפרחים. הסתכלתי סביבי וידעתי שאין פרחים בחדר הזה. אז הבנתי שהיא לא נמצאת בעולם הזה כשזה קרה". שארלוט גילתה לאחר מכן כי ליבה נעצר למשך 11 דקות. הרופאים כינו אותה "קלינית מתה".
במהלך החוויה היא זיהתה את בעלה דני, שהסתובב בפינה, וראתה את כל האחיות סביב. היא תיארה: "הסתכלתי סביבי על היופי. יכולתי לראות את העצים, את הדשא - והכל נע על הקצב של המוזיקה, כי בגן עדן כל דבר עובד להלל את אלוהים. אינני יכולה לתאר את מראה גן העדן במילים - זה מעבר לכל מה שאנו יכולים אפילו לדמיין, מיליון פעמים מעבר."
לפי שארלוט, מלאכים הדריכו אותה דרך ממלכת השמים, שבה פחד אינו קיים. היא הסבירה: "אין פחד. זה כמו שמחה טהורה - כשהמלאכים לוקחים את המושכות אין פחד כשאתה בדרך הביתה. זו שמחה טהורה."
במהלך מסעה הרוחני, שארלוט זיהתה בני משפחה שנפטרו, כולל הוריה ואחותה, וכן "ראתה קדושים מהעבר". היא ציינה: "הם לא נראו זקנים ולא חולים. אף אחד מהם לא הרכיב משקפיים, הם נראו בגיל 30, אך כתוב בכתבי הקודש שנכיר כפי שהכרנו. אני הכרתי אותם, בגופם החדש. הם נראו נפלא."
מה שראתה אחר כך השאיר אותה המומה: "מאחורי אמא ואבא עמד אור כל כך בהיר שלא יכולתי להביט בו. הוא היה כל כך בהיר, אבל ידעתי שזה אבינו שבשמיים". שארלוט ראתה גם תינוק קטן, מה שהוביל לגילוי עמוק עבורה: "לא יכולתי להבין ומזכירה לי שחשבתי מי זה, ואז שמעתי את אבינו השמימי אומר לי: זה הילד שלך. איבדתי את הילד הזה כשהייתי בחודש חמישי להיריון. אני זוכרת שהם החזיקו את התינוק ואמרו, 'שארלוט, זה בן', ואז הוא נעלם."
היא הסבירה שזה הוצג לה כאזהרה לאנשים מסוימים לגבי מה שמחכה להם אם לא ישנו את התנהגותם: "זה המקום שבו הם יישבו". שארלוט הוסיפה: "שמעתי את אבי אומר 'יש לך זמן לחזור ולשתף'." היא תיארה כיצד חשה שהיא "נמשכת חזרה לגוף שלי". "חוויתי את הכאב במקום שבו לא הרגשתי כאב. הרגשתי את הצער."
התרעות פיקוד העורף