לוסון, בן 43 בעת המעשה, חי עם אשתו פאני ושבעת ילדיהם בעיירה גרמנטון. ימים ספורים לפני חג המולד בשנת 1929, הוא לקח את משפחתו לעיר כדי להצטלם לדיוקן משפחתי - צעד חריג למשפחה ממעמד כלכלי נמוך, שכן צילום כזה נחשב אז ליקר ויוצא דופן. הוא אף רכש בגדים חדשים לאשתו ולילדיו, מה שעורר פליאה בקרב תושבי האזור.
ב־25 בדצמבר התרחש האסון: פאני, בת 37, וששת ילדיהם - בגילאים שנעו בין ארבעה חודשים ל־17 - נרצחו. הילד היחיד ששרד היה הבן הבכור, שנשלח מהבית לביצוע שליחות זמן קצר לפני האירועים. לאחר המעשה, לוסון נמלט ליער סמוך ושם התאבד.
גופות בני המשפחה נמצאו כשהן מסודרות באופן שעורר שאלות רבות, ולצידן מכתבים שכתב לוסון להוריו. לאורך השנים הועלו השערות שונות בנוגע למניע, אך אף אחת מהן לא הוכחה בוודאות.
בשנות ה־90 פורסם ספר שטען כי לוסון התעלל מינית בבתו הבכורה, וכי ייתכן שאף הרתה ממנו - טענה שנשענה על עדויות מאוחרות של מכרים, אך מעולם לא אומתה רשמית. שכנים וקרובי משפחה אישרו בדיעבד כי היו מתחים ובעיות במשפחה, אך סירבו לפרט.
כמעט מאה שנים לאחר האירוע, פרשת משפחת לוסון נותרת אחת מתעלומות הרצח המטלטלות בתולדות ארצות הברית - סיפור על חזות של משפחה נורמטיבית, שהסתירה מאחוריה טרגדיה בלתי נתפסת.
התרעות פיקוד העורף