במסגרת ההליך המשפטי, הציגה החברה תיעוד ממצלמות אבטחה שהראה כי בתוך תקופה של 30 יום בלבד, בין אפריל למאי 2024, יצא העובד ל־14 הפסקות שירותים חריגות באורכן. בנוסף, נטען כי ההנהלה ניסתה ליצור עמו קשר באמצעות אפליקציית צ’אט בזמן היעדרותו - אך לא נענתה. לדברי החברה, תפקידו כמהנדס חייב זמינות רציפה במהלך יום העבודה.
מנגד, העובד טען כי מצבו הבריאותי הצדיק את ההפסקות הארוכות. הוא הציג תרופות לטחורים שנרכשו עבורו על ידי בת זוגו בחודשים מאי ויוני של השנה הקודמת, וכן מסמכים רפואיים המעידים כי עבר ניתוח בינואר 2025. באמצעות עורכי דינו דרש פיצוי בסך 320 אלף יואן, בטענה שפיטוריו היו בלתי מוצדקים.
עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיו וקבע כי משך הזמן שבו שהה בשירותים במהלך שעות העבודה “חורג במידה רבה” מהצרכים הפיזיים הסבירים. עוד נקבע כי לי לא עדכן את מעסיקו בנוגע לבעיותיו הרפואיות ולא ביקש חופשת מחלה, כפי שנדרש ממנו בהתאם לחוזה העבודה. השופט ציין גם כי החברה פעלה בהתאם לנהלים וקיבלה את אישור האיגוד המקצועי לפני קבלת ההחלטה על פיטוריו.
לאחר שני סבבי דיונים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה: החברה תשלם לעובד סכום של 30 אלף יואן, הן כהוקרה על תרומתו רבת השנים והן כפיצוי על הקשיים הכלכליים שנגרמו לו בעקבות איבוד מקום עבודתו.
התרעות פיקוד העורף