רגע אחרי חגיגות השנה האזרחית החדשה, רבים מגלים רק עכשיו את הסיבה ההיסטורית לכך ששנתנו מתחילה בינואר. אך למעשה, זה לא תמיד היה כך, והאנשים הקדומים חגגו את תחילת השנה בזמנים שונים לחלוטין.
הרומאים לא חישבו בכלל את ינואר ופברואר, אלא היו פשוט מחלקים תקופה של כ‑60 ימים בחורף שלא נכללה בלוח, כיוון שלא הייתה חקלאות ולא היה צורך במעקב. חנה הסבירה כי הרומאים התחילו לספור את הימים הנוספים סביב 713 לפנה"ס, שהפכו למה שאנו מכירים כיום כינואר ופברואר, אך השנה שלהם עדיין התחילה במרץ - עד 153 לפנה"ס.
חנה סיפרה: "ב‑153 לפנה"ס, הכל מתרחש בספרד. הספרדים מתמרדים, יש המון מהלכים שקורים, והרומאים צריכים למנות שני קונסולים חדשים. אלו האנשים שמנהלים את הצבא, אך היה להם כלל שהם יכולים לעשות זאת רק בתחילת השנה. עד אותה נקודה, היום הראשון בשנה היה הראשון במרץ - תחילת האביב ותחילת הלוח שלהם. אבל עכשיו הם תקועים. הכל קורה בספרד, והם צריכים להמתין כמה חודשים עד שהתחילה השנה כדי שיוכלו למנות את הקונסולים החדשים. אז במקום לשנות את הכלל, הם החליטו: 'בואו נשנה מתי מתחילה השנה'."
רבים תהו כיצד הרומאים עקבו אחר הזמן בין סוף דצמבר לתחילת מרץ לפני שהוסיפו את ינואר ופברואר. ההסבר הוא כי אותם 59 ימים פשוט נחשבו לחורף, ללא שמות, משום שלא היה צורך מעשי במעקב. כפי שהסביר אחד הקוראים: "כאשר הכלכלה הייתה מבוססת על חקלאות, החורף כמעט עוצר את הכל. אין קציר גדול או שווקים; נשארים בפנים במקום חם ואוכלים מזון משומר."
לכן, כשמדי שנה אנחנו עומדים בחצות הלילה וחוגגים את תחילתה של השנה החדשה, כדאי לזכור את הרומאים שהקימו את המערכת שאנו משתמשים בה עד היום.
התרעות פיקוד העורף