הכלל הראשון הוא לעבוד "מלמעלה למטה". מתחילים מאבק במדפים, ספריות, ארונות וגופי תאורה - ורק בסוף עוברים לשטיפת הרצפה. כך נמנעים ממצב שבו אבק ופירורים נופלים במהלך הניקוי ומאלצים אותנו לעבור שוב על אזור שכבר טיפלנו בו. השיטה הזו נשמעת בסיסית, אך היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר: אנשים שוטפים רצפה ואז מנקים משטחים גבוהים. סדר עבודה נכון חוסך זמן, אנרגיה ותסכול מיותר.
הרגל נוסף שכדאי לאמץ הוא "חוק שתי הדקות": כל פעולה שלוקחת פחות משתי דקות - מבצעים מיד. שטיפת כוס אחרי קפה, קיפול שמיכה בבוקר, ניגוב מהיר של השיש לאחר הבישול או החזרת פריט למקום. הפעולות הקטנות הללו, כשהן נדחות שוב ושוב, יוצרות עומס ובלגן שנראים גדולים בהרבה ממה שהם באמת. דווקא ההחלטה לא לדחות דברים קטנים היא שמונעת כאב ראש גדול בהמשך.
גם לארגון חומרי הניקוי יש משמעות פרקטית. במקום לרכז הכול בארון אחד מרוחק, ניתן להחזיק סל קטן ייעודי לכל אזור מרכזי - למשל מטבח וחדר רחצה. כאשר חומרי הניקוי זמינים ונגישים, אין צורך "להתארגן" בכל פעם מחדש. בנוסף, כדאי להימנע מעודף חומרים: מספר מצומצם של מוצרים איכותיים ושימושיים עדיף על מדף עמוס בבקבוקים מיותרים.
לבסוף, מומלץ לקבוע "איפוס ערב" קצר לפני השינה. חמש עד עשר דקות של איסוף חפצים למקום, סידור הספה, ניקוי הכיור והכנת המטבח לבוקר - משנות לחלוטין את התחושה ביום שאחרי. בית שמתחיל את הבוקר מסודר משפיע גם על המיקוד, על הרוגע ועל מצב הרוח. ניקיון אינו רק עניין אסתטי; הוא משפיע ישירות על תחושת השליטה והסדר בחיים עצמם. כאשר הופכים אותו להרגל יומי פשוט - הוא מפסיק להיות נטל והופך לכלי שמייצר שקט.
התרעות פיקוד העורף