לפי עורכי הדין, אלה אינם סיפורים נדירים במיוחד. להפך: ככל שהדרישה נראית קטנונית, מוזרה או חסרת היגיון, כך לרוב היא מעידה על פרידה טעונה, כועסת ורגשית הרבה יותר.
המספרים בארצות הברית ממחישים עד כמה התופעה רחבה: יותר מ-1.8 מיליון בני אדם התגרשו בשנת 2023 בלבד. אלא שלדברי עורכי הדין, ברגע שההליך המשפטי מתחיל, לא כל תיק נשאר דיון ענייני על חלוקת רכוש. במקרים רבים הוא הופך לזירת קרב אחרונה על שליטה, נקמה, טינה או השפלה.
לעיתים, המאבקים אינם על חפצים אלא על אורח חיים שהנישואים אפשרו: חברות במועדוני יוקרה, נקודות טיסה, מנויים למטוסים פרטיים או זכויות במועדוני גולף. במקרים אחרים, הקרב עובר למרחבים משותפים מהעבר. סקסטון סיפר כי נתקל בבני זוג שדרשו להכניס להסכם הגירושים סעיף האוסר על האקס או האקסית להיכנס למסעדה מסוימת שבה נהגו לבלות יחד.
המגשרת דברה המילטון הסבירה כי חיות מחמד כבר אינן נתפסות כרכוש בלבד. עבור רבים הן בני משפחה, מקור יציבות רגשית ועוגן אישי בתקופה שבה החיים מתפרקים.
עורכי הדין מסכימים כי הדרישות החריגות ביותר נובעות לרוב מצורך בשליטה. לפעמים זו ההזדמנות האחרונה של אחד הצדדים להשפיע על חייו של האדם שהיה פעם הקרוב אליו ביותר. הדרישות יכולות להגיע עד ניסיון להגביל קשרים עתידיים, לאסור על בן הזוג לשעבר להגיע למקומות מסוימים או לדרוש למחוק תמונות משותפות מהרשתות החברתיות.
סודומה סיפרה כי נתקלה בניסיונות להכניס להסכמים מגבלות על בני זוג חדשים, כולל דרישה לאישור לאחר תקופה מסוימת של היכרות מונוגמית. סקסטון מצדו סיפר על סעיפים שבהם צד אחד דרש מהשני לא לדבר עליו עם בן משפחה מסוים או להסיר כל תמונה זוגית מהעבר.
התרעות פיקוד העורף