גרונוואלד, שתואר על ידי משטרת דרום אפריקה כ"מוח" מאחורי ההתארגנות, הגיע להסדר טיעון עם המדינה. בית המשפט הטיל עליו קנס של כ-92 אלף ליש"ט, או לחלופין ארבע שנות מאסר. שותפו, ארסמוס, נקנס בעשרות אלפים או שלוש שנות מאסר.
אבל מהרגע שבו התיק יצא לדרך ועד לגזר הדין, מערכת המשפט נכנסה למרתון בלתי נגמר. יותר מ-15 שנים של דחיות, ערעורים, מאבקים משפטיים ודיונים שנגררו עד לבית המשפט החוקתי. במהלך השנים שניים מתוך 11 הנאשמים המקוריים מתו, וכך גם 10 מתוך 185 עדי התביעה. חלק מהמעורבים האחרים אף היגרו מדרום אפריקה בזמן שהתיק עדיין התנהל.
נגד שלושה נאשמים נוספים בפרשה, קארל טוט, מריסה טוט וקוס פרונק, ההליך נדחה ל-20 באוגוסט. כלומר, גם אחרי גזר הדין הנוכחי, הסיפור הזה עדיין לא לגמרי נגמר.
קרני קרנף מבוקשות בשווקים לא חוקיים, בין היתר בשל שימוש ברפואה סינית מסורתית, אף שאין להן תועלת בריאותית מוכחת לבני אדם. למרות זאת, בשוק השחור הן עשויות להימכר בסכומים גבוהים מאוד, מה שהופך כל קרנף למטרה עבור רשתות עברייניות.
לפי קרן הקרנפים הבינלאומית, דרום אפריקה הייתה אחראית ל-81% ממקרי ציד הקרנפים באפריקה בשנת 2024. במילים אחרות, המדינה היא גם אחת ממעוזי ההגנה האחרונים של הקרנפים - וגם אחת מזירות הפשע המרכזיות נגדם.
השם גרונוואלד מוכר גם מחוץ לדרום אפריקה. בשנת 2014 האשים משרד המשפטים האמריקאי את דאווי גרונוואלד ואת אחיו יאנמן בכך שמכרו לאמריקאים מסעות ציד בלתי חוקיים של קרנפים תוך מצגי שווא. הפרשה הנוכחית רק חיזקה את הדימוי של עסק אפל ומאורגן, שבו קרנפים הופכים לסחורה, וציד מוצג לפעמים כ"תיירות" או כפעילות לגיטימית.
בשנה שעברה עלתה לכותרות גם פרשה אחרת בדרום אפריקה, שבה הואשם מגדל הקרנפים ג'ון יום, יחד עם חמישה אחרים, במעורבות לכאורה ברשת סחר בקרניים. יום, שגידל קרנפים לבנים בחווה שלו, קידם במשך שנים לגליזציה ופיקוח על סחר בקרני קרנף. כשהוא מכר את החווה ב-2023, היו בה כ-2,000 קרנפים, ולדבריו הוא כבר לא יכול היה להרשות לעצמו להחזיק אותה.
הפרשה הנוכחית מזכירה עד כמה המאבק על הקרנפים הוא לא רק סיפור של שמורות טבע וחיות בר, אלא גם סיפור של כסף, פשע מאורגן ומערכות משפט שנאבקות להדביק את הקצב. כמעט 20 שנה אחרי שהחקירה יצאה לדרך, חלק מהמעורבים נענשו - אבל הקרנפים בדרום אפריקה עדיין רחוקים מלהיות בטוחים.
התרעות פיקוד העורף