כפי שניתן היה לצפות, הגילויים של צוצ'יה עוררו סערה של ממש ברשתות החברתיות, כאשר גולשים רבים טענו כי המסעדה מסכנת את חיי לקוחותיה בכך שהיא מטגנת מזון בשמן בן יותר משישה עשורים. עם זאת, בעלי המסעדה היפנית מיהרו להבהיר כי איכות השמן נשמרת בקפידה באמצעות תהליך יומיומי של ניקוי, סינון והוספת שמן טרי.
מדי ערב, צוות המסעדה מסנן באדיקות שאריות בשר ופירורים מתוך השמן, שומר רק כמות קטנה מהשמן הישן כבסיס טעם, ומוסיף אותה למנה חדשה של שמן טיגון לקראת יום המחרת. כך שלמעשה, הם לא משתמשים בדיוק באותו שמן משנת 1960, אך מבחינה מדעית, מולקולות מאותו שמן מקורי עשויות להיות עדיין נוכחות בתערובת הנוכחית.
בכך שהיא שומרת חלק משמן הטיגון הישן ומשלבת אותו בשמן טרי, מסעדת ווקאטורי משתמשת בטכניקה המוכרת בעיקר ממסעדות המגישות מרקים וצירים מסורתיים. למעשה, מרק ה"אודן" העתיק ביותר בעולם מוגש כיום במסעדת אוטאפוקו המפורסמת בטוקיו, אשר מוסיפה צירים חדשים לאותו בסיס מרק כבר למעלה מ-70 שנים. באופן דומה, גם בשכונת אקמאי בבנגקוק פועלת מסעדה המגישה את אותו בסיס מרק למעלה מחצי מאה.
למרות ההסברים והמסורת, מומחי תזונה ובטיחות מזון מזהירים כי דין שמן אינו כדין ציר מרק. חימום חוזר ונשנה של שמן מייצר חומרים מסוכנים ומסרטנים, בהם חומצות שומן טראנס ואקרילאמיד. המומחים מדגישים כי גם כאשר מדללים את השמן הישן מדי יום בשמן טרי, לא ניתן למנוע לחלוטין את הצטברותם של חומרים מזיקים אלו לאורך זמן.
התרעות פיקוד העורף