לדבריו, הוא בילה כמעט את כל האירוע בשיחה עם בתם של המארחים, שישבה לידו. השניים התחברו מיד, צחקו וניהלו שיחה ארוכה שלא רצו להפסיק. הוא הדגיש כי בירך את האורחים, ענה לכל מי שפנה אליו ולא ניסה להתעלם מאיש - פשוט נהנה במיוחד מהחיבור שנוצר עם אותה אישה.
בעלו, לעומת זאת, טען כי מדובר בהתנהגות לא מכבדת. לטענתו, באירוע חברתי צריך להסתובב בין המשתתפים, לדבר עם כולם ולהיות חלק מהקבוצה, ולא להקדיש כמעט את כל הערב לאדם אחד. הוא אף אמר שההתנהגות הייתה בלתי מקובלת ושבעלו לא היה אמור להזדקק לרמז כדי להבין זאת.
הגבר נותר המום. מבחינתו, לא הייתה שום דרמה: איש לא ניסה להצטרף לשיחה ונדחה, וגם חלק מהאורחים כלל לא פנו אליו. הוא תהה מדוע בעלו לא ניגש אליו במהלך הערב, הצטרף לשיחה או ביקש ממנו בפרטיות להתערבב מעט יותר עם האחרים.
עם זאת, היו גם מי שהבינו את הביקורת. לטענתם, באירוע קטן של תשעה אנשים עלול להיראות מוזר כאשר אחד האורחים מתנתק כמעט לחלוטין מהקבוצה ומבלה את כל הערב בשיחה פרטית. לדבריהם, מעט יותר מאמץ חברתי היה עשוי למנוע את התחושה שמישהו נשאר בחוץ.
למחרת שוחחו בני הזוג שוב. הבעל התנצל והודה כי ייתכן שהגזים. הוא הסביר שלא חש קנאה, אלא חשש שהאורחים האחרים הרגישו דחויים. השניים סיכמו שאי אפשר לדעת מה אחרים הרגישו או לשלוט בכך - ובעיקר שלא הייתה כל כוונה לפגוע באיש. העל האש הסתיים, המריבה נרגעה, אבל שאלת הנימוסים החברתיים נשארה חמה כמעט כמו הגריל.
התרעות פיקוד העורף