במשך דורות לימדו אדריכלים, היסטוריונים ומדריכי תיירים כי הגאונות של מתכנני הפרתנון, שנבנה במאה החמישית לפני הספירה, התבטאה בין היתר בכך שהם ידעו שקווים ישרים לחלוטין עלולים להיראות לעין האנושית כאילו הם שוקעים או מתעקמים. לפי ההסבר המקובל, היוונים פיצו על כך מראש באמצעות בנייה מעט עקומה, וכך גרמו למבנה להיראות ישר ומושלם.
גוריאלי בחן לפחות 12 "תיקונים אופטיים" שונים שיוחסו לפרתנון, והגיע למסקנה שהסיפור אינו עומד במבחן מדעי. לדבריו, חלק מהאשליות שאותן כביכול ניסו האדריכלים לתקן כלל אינן מוכרות כתופעות ממשיות בתנאים שבהם מביטים במקדש, ואחרות כה זעירות עד שהעין האנושית אינה יכולה להבחין בהן ממרחק רגיל.
אחת הדוגמאות המרכזיות היא בסיס העמודים של הפרתנון. הוא אינו ישר לחלוטין אלא מתרומם מעט במרכזו. ההסבר המסורתי קבע שאילו הבסיס היה ישר, הצופה היה מקבל תחושה שהוא שוקע במרכז. לכן, נטען, האדריכלים הגביהו אותו בכוונה. גוריאלי בדק את הטענה באמצעות ידע מודרני על תפיסה חזותית ומצא שאין ראיה משכנעת לכך שאדם המביט במבנה היה רואה מלכתחילה את השקיעה המדומיינת הזאת.
גם העמודים עצמם אינם ישרים לחלוטין. הם מתרחבים מעט באזור מסוים, תופעה המכונה "אנטזיס". במשך שנים נטען כי הבליטה נועדה למנוע מהעמודים להיראות צרים או קעורים. אלא שהמחקר מצא כי הבליטה בפרתנון היא בסדר גודל של כ-18 מילימטר בלבד, שינוי שקשה מאוד להבחין בו ממרחקי הצפייה הרגילים.
גוריאלי אינו טוען שהיוונים בנו את הפרתנון ברשלנות או שהעקמומיות מקרית. להפך, המדידות מראות שהשינויים נעשו בדיוק רב ובאופן שיטתי. הטענה שלו ממוקדת יותר: אין בסיס להנחה שהמטרה שלהם הייתה "לתקן" את הראייה האנושית. העובדה שאפילו חלקים ביסודות שמתחת למבנה, שאינם נראים לצופה, בנויים בקימור מחזקת את הספק בנוגע להסבר האופטי.
ומה כן הייתה מטרת הקימורים? כאן המחקר אינו מציע תשובה חד משמעית. ייתכן שחלקם סייעו לניקוז מי גשם, ייתכן שהיו תוצאה של שיקולים אסתטיים, מסורת אדריכלית או העדפה של הבנאים. גוריאלי מדגיש כי עצם העובדה שההסבר הישן אינו משכנע אינה מאפשרת לקבוע בוודאות מה הייתה כוונתם של האדריכלים לפני כ-2,500 שנה.
כך, במקום לפתור את אחת מתעלומות הפרתנון, המחקר למעשה מחזיר אותה לנקודת ההתחלה: הקימורים קיימים, הם מכוונים ומדויקים, אבל הסיבה שבגללה בנו אותם עדיין אינה ידועה.