כדי לבדוק זאת, הביאו החוקרים עשרים כלבים ועשרים בני אדם למעבדה והשמיעו להם רצפים של מילות תפל. חלק מהמילים הכילו תבניות של עיצורים, חלקן תבניות של תנועות וחלקן היו ללא תבנית כלל. המדענים אספו נתוני אלקטרואנצפלוגרפיה כדי למדוד את הפעילות המוחית של הנבדקים. חלק מהכלבים חיו עם משפחות לאורך כל חייהם, בעוד שאחרים גדלו בכלביות או ברחוב. חלוקה זו אפשרה לחוקרים לבדוק האם חשיפה מוקדמת לשפה היא קריטית לפיתוח היכולת להפריד מילים על ידי הקשבה. הממצאים הראו כי גם אצל בני האדם וגם אצל הכלבים נרשמה עלייה בפעילות המוחית בתגובה לתבניות העיצורים, כולל אצל כלבים שלא נחשפו לדיבור אנושי בשלב מוקדם של חייהם.
התרעות פיקוד העורף