אחת הבעיות הגדולות בחיפוש אחר ראשית החיים מן החי היא שבעלי החיים הראשונים היו כנראה יצורים זעירים ורכים, ללא עצמות, קונכיות או חלקים קשים שמשתמרים היטב במשך מאות מיליוני שנים. לכן ייתכן שהם חיו זמן רב לפני שהותירו אחריהם מאובנים שקל לזהות כיום.
החוקרים בחנו מחדש את הדרך שבה מדענים משתמשים באתרים עתיקים במיוחד כדי לקבוע מתי בעלי חיים עדיין לא התקיימו. אחת ההנחות המקובלות הייתה שאם אתר עשיר במאובנים זעירים לא מכיל בעלי חיים, הרי שהם כנראה עדיין לא הופיעו באותה תקופה. המחקר החדש מראה שההיגיון הזה עלול להטעות.
המאובנים שלא נמצאו - ומה הם באמת אומרים
כדוגמה מצביעים החוקרים על אתר המאובנים Kheseen במונגוליה, שגילו כ-550 מיליון שנה. בתקופה הזאת ידוע בוודאות שבעלי חיים כבר התקיימו, ובכל זאת לא נמצאו באתר מאובנים שלהם. מבחינת החוקרים, זו הוכחה לכך שגם סביבה ששומרת היטב מיקרו-מאובנים אינה חייבת לשמר בעלי חיים שהתקיימו בה באותו זמן.
במקום להסתמך רק על מה שנעדר מסלעים עתיקים, החוקרים שילבו כמה סוגי מידע. הם התמקדו בשלושה אתרים עתיקים במיוחד באוסטרליה, נורווגיה ואריזונה, המתוארכים לכ-850 עד 730 מיליון שנה, והשתמשו בהם כדי לכייל מה שמכונה "שעון מולקולרי".
השעון המולקולרי משווה הבדלים גנטיים בין מינים החיים כיום ומנסה, בעזרת נקודות זמן הידועות מתיעוד המאובנים, לחשב לאחור מתי חי האב הקדמון המשותף שלהם. השילוב בין הנתונים הגנטיים, אתרי המאובנים וסמנים כימיים שנקשרו בעבר לספוגים קדומים הוביל להערכה שלפיה בעלי החיים הראשונים עשויים היו להופיע לפני כ-700 עד 800 מיליון שנה.
אם ההערכה נכונה, המשמעות מעניינת במיוחד: בעלי חיים כבר היו קיימים לפני או במהלך תחילת תקופת "כדור הארץ ככדור שלג", סדרה של עידני קרח קיצוניים שהחלו לפני כ-720 מיליון שנה ושבמהלכם חלקים עצומים מכדור הארץ היו מכוסים בקרח. עד היום התקיים ויכוח סביב השאלה האם אותם תנאים קיצוניים קדמו להתפתחות בעלי החיים או דווקא השפיעו על קצב התפתחותם.
אבל אם מחקרים נוספים יאשרו את המסקנה, ייתכן שהפרקים הראשונים בסיפור ממלכת החי התרחשו הרבה לפני שהיצורים הראשונים הצליחו להשאיר לנו משהו שנוכל לזהות כמאובן.
התרעות פיקוד העורף