"הכל היה רגיל, ותוך פחות משלוש דקות המטוס פתאום צלל", סיפר. לדבריו, הצלילה הראשונה נמשכה כמה שניות בלבד, אך התחושה הזכירה לו רכבת הרים בגובה רב. נוסעים שלא היו חגורים התרוממו ממושביהם, ילדים ומבוגרים צרחו וחלקם פרצו בבכי. גם הוא עצמו לא הצליח לעצור את הדמעות: "בכיתי שלוש פעמים".
"היחס של הישראלים היה מדהים"
אלא שמה שנחרט בזיכרונו לצד הפחד היה דווקא היחס שקיבל מהנוסעים הישראלים. רוגפאן, שהיה לדבריו התאילנדי והזר היחיד במטוס, סיפר כי הנוסעים הבחינו שהוא לבדו וניגשו אליו פעם אחר פעם כדי לבדוק מה שלומו. "הגישה והיחס שלהם היו מדהימים", אמר.
גם לאחר הנחיתה, החוויה לא הסתיימה מבחינתו. רוגפאן אמר כי התמונות מהמטוס ממשיכות ללוות אותו וכי הוא שוקל לעבור בדיקה רפואית ונפשית ולקבל תיעוד של מצבו, בין היתר לקראת אפשרות של דרישה לפיצויים מחברת התעופה.
הוא התייחס גם לטענות שהופצו ברשתות החברתיות בתאילנד, שלפיהן האירוע בוים. לדבריו, היה לו קשה לקרוא טענות כאלה לאחר שהיה בעצמו על המטוס וחווה את הפחד בזמן אמת. הוא תיאר את התגובות הללו כמכאיבות ומאכזבות, בעיקר משום שנכתבו, לדבריו, בידי אנשים שלא היו שם ולא ידעו מה התרחש בתוך המטוס.
התרעות פיקוד העורף